השלושה והצמד

             

נתחיל ביחיד, באדם בודד, אם הוא לבדו ולא כורת ברית עם בן אנוש אחר, הוא מוגבל, כלוא בעצמו, וכל שרוצה לצאת ממנו, חוזר אליו.

כך כשכל המשושים שלו לו פוגשים מישהו , הוא מיד חוזר לעצמו. הוא לא מתחבר לצמד, לחברות.

אדם לבדו זועק להתחבר ולהיות שניים, ואם החיבור צלח, הוא יכול לעמוד מול כולם, כי עכשיו יש לו גיבוי. והגיבוי ההדדי והאוטומטי שם את שניהם מעין בועה שהיא רק שלהם וביחד יוכלו לעמוד בפני צרות רבות ודעת הקהל מבלי להישבר.

אכן אם האדם נותר לבדו זה מלא ייסורים, כפי שכתב גון לנון:

Eleanor Rigby The Beatles Ah, look at all the lonely people Ah, look at all the lonely people Eleanor Rigby, picks up the rice in the church where a wedding has been Lives in a dream Waits at the window, wearing the face that she keeps in a jar by the door Who is it for All the lonely people Where do they all come from? All the lonely people Where do they all belong? Father McKenzie, writing the words of a sermon that no one will hear No one comes near Look at him working, darning his socks in the night when there’s nobody there What does he care All the lonely people Where do they all come from? All the lonely people Where do they all belong? Ah, look at all the lonely people Ah, look at all the lonely people Eleanor Rigby, died in the church and was buried along with her name Nobody came Father McKenzie, wiping the dirt from his hands as he walks from the grave No one was saved All the lonely people Where do they all come from? All the lonely people Where do they all belong?

אדם לבד – כל העולם מתעלם ממנו, הוא כלום. אך עם עוד מישהו אתו זה צבא שלם.

דעת הקהל אומרת שהרבה יותר טוב ובריא לאדם להיות עם עוד מישהו. אדם בודד נחשב לאדם עצוב

\”טוֹבִ֥ים הַשְּׁנַ֖יִם מִן־הָאֶחָ֑ד אֲשֶׁ֧ר יֵשׁ־לָהֶ֛ם שָׂכָ֥ר ט֖וֹב בַּעֲמָלָֽם“ (קהלת ד, פסוק ט)

הביטוי מסביר שאם בן אדם עובד עם עוד מישהו, הוא זוכה לראות יותר פירות למאמציו..

•  שילוב כוחות, עדיף להיות בשניים (או יותר) מאשר לבד. כוחם של השניים גדול יותר משל היחיד, בכל עניין בחיים..
  
  
• אך ישנם מצבים בהם מחליט הפרט לדבוק בגרסת הכלל גם אם צדק זה אינו עולה בקנה אחד עם הנורמה החברתית. מצב זה נקרא, קונפורמיזם. והוא מוגדר כחריגת הפרט מהתנהגות לפי נורמה חברתית מקובלת.

דבר נוסף שעולה ברב המחקרים הללו על קונפורמיות היה כי הכי קשה הוא לצאת נגד לבד. אך אם מישהו יצטרף למורד, אפילו אדם אחד, אזי קיים סיכוי סביר שזה שהתנגד – יצליח שלא להיכנע ללחץ הקבוצתי. ולכן רבים מבין הרוצים למרוד, מנסים לכנס סביבם עוד בני אדם. רוב האנשים אם ידעו שיש מישהו (רצוי בעמדה בכירה) התומך בדעתם החריגה, וידאג ‘למטריה’ שתכסה אותם בפני תוקפנות הרוב – יצאו יותר בקלות נגד דברים שלא נראים להם

את מחשבותיו לגבי יחסי חברות כתב אריסטו בחיבור הידוע בשם האתיקה הניקומאכית. בטרם הוא ניגש לענייני הליבה, מזכיר אריסטו את חשיבותם של מערכות יחסים הטובים האחרים“.  ממשיך ומסביר כי כל מעמד וכל גיל מרוויחים ומשגשגים בזכות קשרים אנושיים, אולם לדעתו מסיבות שונות. צעירים, למשל, זקוקים לחברויות כדי למצוא את דרכם בעולם, ואילו מבוגרים משתמשים בחברויות כתמיכה וכמשענת עם היחלשות הגוף. זו כמובן תמונה חלקית של הסיבות ליצירת קשרים, אבל יש בבסיסה גרעין של אמת. הפילוסוף מייחס לקשרים של חברויות משמעות הרבה יותר נרחבת מאשר הפן האישי לבדו.. כשהוא מתוחזק על ידי קשרים בינאישיים.

• יחד עם זאת, אריסטו טוען כי פעמים רבות חברויות אמת נובעות מהתמודדות משותפת עם אתגרים גדולים. משקרו  חברויות אלו הן לרוב יחזיקו מעמד למשך שנים רבות, ואפילו פערי זמן ומרחב לא יערערו את יסודותיהן בקלות. מאפיין נוסף הוא שלמרות היסוד האלטרואיסטי שבהם, קשרי אמת מספקים גם תועלת וגם הנאה.

•  
• היהדות מוצאת בחברות ערך חיובי. בפרקי אבות,  עשה לך רב וקנה לך חבר, (מסכת אבות א ו,)
•  גם זה מצביע על חשיבות חברות. הרמב”ם בפירושו למשנה במסכת אבות מפרט על שלושה סוגים של חברים: חבר תועלת, חבר נחת וחבר מעלה. “חבר התועלת”, הוא חבר לתועלת, כמו שותפים, או חברות של מלך וחיילים. כל הצדדים מפיקים תועלת מן החברות. חבר הנחת, הוא חבר שחברות עמו מביאה נוחות ונחת. חבר נוסף הוא אוהב המעלה, חבר כחברות הרב לתלמיד והתלמיד לרב

.

בתלמוד מסופר על ריש לקיש ור´ יוחנן. שם זה נגמר בטרגדיה, אך הידידות המופלאה שבין השודד לבין הרבי היא משהו שנושב מן הסיפור ונוגע בנו כאן ועכשיו וממחיש מעט מן התחושה הזו של ידידות אמת. וזה היה קיים גם במציאות למשל בימי הביניים בטורקיה, סיפור הידידות המופלא והטראגי אף הוא, בין השייך מטבריס והמשורר הסופי הדגול ג´אלאל א דין רומי

לאחר שהתברר מי המעולה מבין השניים, אז, ורק אז, נכרתה ברית ידידות בין השניים

ידידות איתנה ואמיצה שמשויכת בעיקר לגברים, נקראת ´ –. ´Comradeship שהיא שותפות גורל שבה מתלכדים התכונות של הגבריות במיטבה..
בשני הסיפורים האחרונים, זה של שני הסופים ושני חכמי התלמוד, אנו מוצאים כמה קווים מעניינים, אחד מן השניים היה שודד או ריקא ופוחז והשני חכם נערץ. וההתלכדות ביניהם הייתה כזו, שהברית נעשה עילאית וחשובה להם מחייהם. ובשני המקרים זה נגמר במוות טראגי, לפחות של אחד מן השניים. המדובר על ידידות גברית זו שבה שני הגברים מתחילים את הידידות במבחן עוצמה ונחישות הדדי והמפסיד מכבד את המנצח ונעשה ידידו. ומקבל את המעולה מבין השניים, ומקדש את הידידות על פני האדרה עצמית. היכן זה קיים כיום? ובמידה וזה מתחיל כך, (בהתמודדות ללא כוונות של עוינות או השמדה של הזולת) וגמר בהכרעה של החזק מבין השניים אחת ולתמיד

עכשיו יודעים מי החזק והמוביל ויכולים להתפנות לעסוק באמת בידידות, שהרי היא שחשובה

. ידידות בין גברים. שותפות גורל עזת רוח, יציאה למסע תוך סיכון אישי למען הגעה משותפת ליעד. כך ידידות בין גברים

. וכפי שידידות גברית היא פלדה מחושלת של שתי חוליות המשתלבות האחת בשנייה על מנת ליצור שלשלת איתנה שלא ניתן לנתקה – הידידות הנשית היא שער הרחמים, היא מיטה רכה של קבלה וחסד – לתוכה שוקעים כשכלו כל הקצין ואין כוח עוד

אצל הגברים – הכח של האחד מעניק כוח לזה שנחלש. אצל הנשים הרוך – מאפשר לשקם את הרוך הפנימי שאבד מחמת קשיותם של החיים

כי מהם חיינו ללא הידידות
כי מהם חיינו ללא הידידות הגברית
כי מהם חיינו ללא הידידות הנשית
עזובה ושברון לב. מפח נפש ומרירות

עד כאן על החיים לבד.

חלק שני

פאוור טרי

התחלנו ביחיד, שבהיותו יחיד הוא כלוא בתוך עצמו.

טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן־הָאֶחָד אֲשֶׁר יֵשׁ־לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם: כִּי אִם־יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת־חֲבֵרוֹ וְאִילוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ: גַּם אִם־יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם וְחַם לָהֶם וּלְאֶחָד אֵיךְ יֵחָם: וְאִם־יִתְקְפוֹ הָאֶחָד הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק

ספרי דברים פרשת נצבים פיסקא שה

כתבתי כי שהיחיד נצטרף ליחיד נוסף, והם שניים, הם יכולים לעמוד בפני מתקפות של האחרים, הרוב.

אך שניים בפני עצמם מאזנים האחד את השני, והם נותרים כיחידה מבודדת, אלא אם כן יצליחו לעבור שלב ולהתבסס כשלישיה.

השלישיה בסיסית והכי עוצמתית בשל כך היא משלוש, שמורכב מציר ניטרלי,  אנכי ואופקי. אלה שלושת ממדים של היחידה הבסיסית ביותר, המשולש..

,

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד,

וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה,

כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים,

שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כח, ח):

כִּי כָל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם.

אֲבָל שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד,

וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה,

כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא,

שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מא, כב):

וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה

מה פרוש הביטוי “והחוט המשולש לא במהרה ינתק?

הביטוי לקוח מפסוק בקהלת פרק ד’ פסוק יב

. וְאִֽם־יִתְקְפוֹ֙ הָאֶחָ֔ד הַשְּׁנַ֖יִם יַעַמְד֣וּ נֶגְדּ֑וֹ וְהַחוּט֙ הַֽמְשֻׁלָּ֔שׁ לֹ֥א בִמְהֵרָ֖ה יִנָּתֵֽק׃.

פירושו המילולי של הביטוי מדבר על חוט או חבל ששזור מ3 חוטים דקים שכל אחד מהם הוא חלש וקל לקריעה בפני עצמו, אך כששוזרים אותם יחד הם בעלי עוצמה גדולה בהרבה.

במשנה וכן בעברית מודרנית משתמשים בביטוי כדאי לציין דבר שהוא בעל עמידות גבוהה וחסינות כאילו הוא מורכב ממספר ‘שכבות הגנה’ או מגנים המבטיחים לו חוזק ועמידות לאורך זמן.

).¹

רבי מאיר כאשר היה רואה אחד יוצא לדרך היה קורא אליו: שלום עליך בן מיתה.²⁶ שניים – היה קורא אליהם: שלום לכם בעלי קטטה.²⁷ שלושה – אמר להם: שלום לכם בעלי שלום.²⁸

ר’ יוחנן אמר: טובים השנים איש לאשתו, “מן האחד” – זה לעצמו וזו לעצמה.²⁹ “והחוט המשולש” – זה הקב”ה שהוא פוקדן בבנים.

“תיאוריית האיזון ההכרתי או הקוגניטיבי של היידר מסבירה בעיקר שינוי עמדות, אך רלוונטית גם לרכישתן הראשונית… התיאוריה מניחה שהאדם נוטה לשמור על איזון הכרתי בעולמו. זוהי הרגשה סובייקטיבית, שכרוכים בה הרגשות שהוא רוחש לזולת והעמדות של שניהם בנושא מוגדר. לפי התיאוריה, מערכת היחסים של כל אדם עם הזולת בנויה ממשולש, שקדקודיו הם האדם (p), הזולת (o), ונושא או אובייקט (x) המעניין את שניהם. היחסים בין שלושת הקדקודים יכולים ליצור מצבים הכרתיים מאוזנים ונוחים או מצבים לא מאוזנים ומעוררי מתח“.

.

עם זאת, באופן הזה אפשר להבין את הפסוק למעלה: החוט המשולש הוא החוט הקשר ביני ובין חברי ובין האידיאלים המשותפים שלנו.

וכן מופיע (ובאופן דומה במקומות נוספים, למשל בגלעד של יעקב ולבן.:

:

“דרש רבי עקיבא: איש ואישה – זכו, שכינה ביניהם; לא זכו, אש אכלתם.“. (סוטה יז.)

וכן –.“שלושה שותפים יש באדם: הקב”ה, אביו ואמו“. (נידה לא).

.¹¹

.

“.

– ואם אויב יתקוף את האחד מהם – השני יבוא לעזור לו והשניים ביחד יעמדו נגדו (מולו) ויתגברו עליו; וכשיראה שהוא לא יכול לנצחם, יצטרף אליהם והם כבר יהיו שלושה, והחוט המשולש (שלושה חוטים קלועים יחד כחֶבֶל) יהיה חזק עוד-יותר מהשניים ו לא במהרה יתנתק.

בפסוקים הקודמים נאמר טובים השניים מן האחד כאן נאמר שטובים השלושה מן השניים..

הכוונה שצוות של שלושה אנשים חזק אף יותר מצוות של שניים.

. שהשניים אמנם יכולים לעמוד נגד האחד ולנצחו – אבל עדיף להם לצרף גם אותו לצוות כך שיהיו שלושה.

• אדם שעומד בניסיון שלוש פעמים – רוחו מתחזקת ויהיה לו קל. יותר בעתיד: “ 
• “מקרה שקרה שלוש פעמים, אנו אומרים שזוהי דרכו, וכך יקרה גם בעתיד. לדוגמא, שור תם שנגח שלוש פעמים נעשה מועד (בבא קמא כג: במשנה). שלושה אחים שמתו מחמת מילה, לא ימולו את הרביעי (יבמות סד

בחבלים עבותים היו משתמשים גם לקשירת אסירים, יחזקאל ג25: “וְאַתָּה בֶן אָדָם הִנֵּה נָתְנוּ עָלֶיךָ עֲבוֹתִים וַאֲסָרוּךָ בָּהֶם וְלֹא תֵצֵא בְּתוֹכָם”.   חבלים כאלה הם חזקים במיוחד, וקשה במיוחד לנתקם.

אולם אדם אחד הצליח, שופטים טז12: “וַתִּקַּח דְּלִילָה עֲבֹתִים חֲדָשִׁים וַתַּאַסְרֵהוּ בָהֶם;  וַתֹּאמֶר אֵלָיו ‘פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן!’ וְהָאֹרֵב יֹשֵׁב בֶּחָדֶר, וַיְנַתְּקֵם מֵעַל זְרֹעֹתָיו כַּחוּט“.  שמשון הצליח לנתק את החוט המשולש.

חלק שלישי

מכל סוגי הקשרים, היחסים הידידויות, המבנה של ידידות המורכבת משלושה היא העוצמתית, האיתנה, החסונה והעמידה ביותר.

שניים עדיין יכולים ליפול לניגודים ויריבות אישי, אך לא כן בשלישיה. שם ישנם יחסים כה הדוקים, עד שכל אחד מן השלושה חייב לחזק את השניים האחרים.

.

***

טְרִיוּמְווִירָט (מלטינית: Triumviratus) טריומווירט

הוא כינוי לממשל שבראשו עומדים שלושה אנשים (triumviri). במקור כונו כך שני ממשלים ברומא העתיקה. כיום משמש המונח בהשאלה לתיאור גופים אזרחיים שבראשם עומדים שלושה אנשים.

היתרונות באופן ממשל זה, הוא האיזון שנוצר (או אמור להיווצר) בין שלושת מוקדי הכוח. בניגוד לשליט יחיד המרכז בלעדית את מלוא העוצמה, ושלטון זוגי בו מוקדי הכוח נמצאים במלחמה קרה מתמדת, טריומווירט יוצר איזון בין שלושת המוקדם. במידה ומוקד כוח אחד יוצא משליטה, שני האחרים מרסנים ומאזנים אותו. עם זאת, עלול להיווצר מצב דומה לאוליגופול, בו שלושת מוקדי הכוח מתאמים צעדים ביניהם על מנת לקדם אינטרסים אישיים

מודל הטריאומווירט

אחד המודלים הראשוניים של מנהיגות קולקטיבית הוא הטריאומווירט: כינוי לממשל שבראשו עומדים שלושה אנשים (triumviri). במקור כונו כך שני ממשלים ברומא העתיקה (המודל המשולש קוסם למתכננים, משום שברוב המקרים של חילוקי דעות, ניתן לכאורה להכריע לפי רצון הרוב:

• הטריאומווירט הראשון מנה את יוליוס קיסר, קראסוס, ופומפיוס, והוא הוקם בשנת 60 לפנה”ס. שלושת אלו כרתו ברית לפיה לא ייעשה דבר במדינה כנגד רצונו של אחד משלושתם; הברית לא הייתה ברית רשמית והטריאומווירט ניהל את רומא מאחורי הקלעים באמצעות הבטחת הבחירות של אנשי שלומם למשרות הרמות וסילוק יריביהם הפוליטיים מרומא. בסופו של דבר הטריאומווירט לא החזיק מעמד: קראסוס נהרג בקרב חרן בשנת 53 לפנה”ס; והמתח בין פומפיוס לקיסר הביא בסופו של דבר לפרוץ מלחמת האזרחים בשנת 49 לפנה”ס שבסופה ביסס קיסר את שלטונו האוטוקרטי ברומא כדיקטטור.

[בתמונה למעלה: הטריאומווירט הראשון. משמאל לימין: יוליוס קיסר, פומפיוס וקרסוס]

• הטריאומווירט השני מנה את אוקטביאנוס, מרקוס אנטוניוס ומרקוס אמיליוס לפידוס. טריאומווירט זה השתלט על רומא לאחר רצח יוליוס קיסר, והחזיק מעמד כעשר שנים (43 עד 33 לפנה”ס) ובניגוד לטריאומווירט הראשון, הוא הוכר באופן רשמי כגוף השולט במדינה, ולמרות שהמוסדות הרפובליקאים המשיכו להתקיים, ניתנה לחבריו היכולת לשלוט במדינה ללא מיצרים על פי גחמותיהם. שטחי רומא חולקו בין השלושה: לפידוס קיבל את אפריקה, אוקטביאנוס קיבל את איטליה והפרובינקיות המערביות ואנטוניוס קיבל את הפרובינקיות המזרחיות. אך גם ההסדר הזה לא החזיק מעמד לאורך זמן והוא נפל קרבן לשאיפות האישיות של חבריו.

לסיכום
שניים זו שיחת פינג פונג, אך בשלושה  אפשר להפוך לגוף אחד. הישות האינדיבידואלית מתפוגגת ומפנה מקומה לישות בת שלושה ראשים שכולם מדברים באותו בקול.

שלישיות קיימות בנצרות, השילוש של האם הבן ורוח הקודש.

במהלך חיינו אנו בונים ומפרקים שלישיות. כל שלישיה היא חוזה מוצק בין שלושה שחושבים ומתנהגים באופן דומה. אותו התדר.

ידידות בין שניים יכול להיות מקור מתח בין החזק לחלש

אך כשמדובר ב3 חברים או חברות. שלושתם מהווים שלמות בפני עצמם.

איך אמר אלכסנדר דיומא: בשלושת המוסקטרים שלו: אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד.

החברות הכי טובות הוא מחזה מאת ענת גוב. המחזה מציג את חוויות ההתבגרות לאחר הקמתה של מדינת ישראל מנקודת מבטן של שלוש נערות בתיכון: ללי, סופי ותרצה, ומשלב חוויות התבגרות וערכים בהשתקפות מרכז חייהן.

שלושה ידידים הם כמו משלוש שווה שוקיים, משלוש שכזה הוא מבנה הגיאומטרי החזק היותר מכל המבנים הגיאומטריים.

.