הגישה האקזיסטנציאלית למוות

Total
0
Shares

Gabriel

יש המתעלמים ומדחיקים את המוות,

יש המשתמשים בו כמנוף להערכת החיים.

(‘חיה כל יום כאילו הוא יומך האחרון’).

אך המוות הוא גזר דין סופני.

לאחר גמר החיים אין מקום לאבל

(היות ועכשיו המנוח הוא בחזקת חלב שכבר גלש).

אך בעודנו בחיים עלינו לחיות באבל,

במוכנות ספוגת יגון – על כל שנוצר ונבנה

ושנגזר עליו להיהרס ולהעלם לעד.

עלינו לחיות במוכנות מודעת לקראת הגרוע מכל,

אחרת, אמנם היו לנו חיים,

אך היו אלה חיים צבועים,

נעדרים דין וחשבון עצמי אותנטי,

רוח רפאים מרחפת על ענני אשליות.

זו לא ההתחלה שקובעת,

לא ההשוואה בין העליות והמורדות במהלך חיינו,

אלא להיכן זה מוביל?

להיכן זה מתפתח?

איך זה מסתיים?

זה מה שקובע.

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You May Also Like

ספר -בקיצור, בקצרה ולעומק.

הגיגים, פרגמנטים ואפוריזמים -במודעות מכווננת… {להשיג בחניות ספרית אלקטרוניות, מנדלי ועברית} גבריאל רעם תוכן העניינים חלק א’: הגיגים חלק ב’: פרגמנטים על פרגמנטים חלק ג’: משפטים תודעתיים על החיים הקדמה…
לקריאת הפוסט

בעלי שיעור קומה

– מורדים ופורצי דרך נמסר ללקטורה ב6.8.14 3                                   תכן עניינים מבוא מבוא                       שִׁעוּר קוֹמָה פירוש הביטוי: ‘חשיבות’, ‘גדוּלה’, ‘התבלטות לחיוב’.דוגמה: דרוש אדם בעל שיעור קומה וחזון שיוכל להצעיד אותנו קדימה;…
לקריאת הפוסט