הפגישה עם הבעש”ט והאש

רבי דוב בּעֶר, מי שנודע לימים כמגיד ממֶזְרִיטְשׁ, שמע כי אנשים רבים נוסעים אל הבעל שם טוב כדי שיעזור להם בכוח תפילתו. המגיד בעצמו היה חכם גדול ובקי בתלמוד ובהלכה, וכן בקבלה ובחכמת הנסתר. תמה רבי דוב בער על השמועות והחליט לנסוע אל הבעש”ט כדי להתרשם ממנו פנים אל פנים ולנסותו.
הנסיעה אל מקום מושבו של הבעש”ט התארכה, והמגיד, שהיה מתמיד גדול בלימוד, לא יכול להתפנות ללימודיו בדרך, כפי שנהג בביתו. התחיל המגיד להתחרט על שנסע.
כשהגיע לבסוף אל הבעש”ט, סבור היה המגיד שישמע ממנו דברי תורה, אבל הבעש”ט רק סיפר איזה מעשה שקרה לו, שנסע בדרכים כמה ימים, והאוכל נגמר ולא היה לו אפילו לחם לתת לבעל העגלה הגוי. ולפתע נקרה בדרכם גוי עני ובידו שק מלא לחם, והוא קנה ממנו לחם עבור בעל העגלה.
ביום השני נכנס שוב המגיד רבי דוב בער אל הבעש”ט בתקווה לשמוע ממנו דברי תורה, ושוב סיפר לו הבעש”ט רק מעשה, איך שפעם אחת בהיותו בדרך לא הייתה בידו אפילו מעט שחת לתת לסוסים. גם בפעם זו נזדמן לפניו אדם, וממנו קנה הבעש”ט שחת, והכול בא על מקומו בשלום. המגיד לא הבין כי חכמה נפלאה ודברים נסתרים מרמז לו הבעל שם טוב במעשיות. בשל כך חזר אל האכסניה ואמר למשרת שלו: “הייתי רוצה לשוב לביתי ומיד, אולם השמש כבר שקעה וחשוך בחוץ. אם כך נלון עד שיזרח הירח ויאיר את הדרך, ואז נצא לדרכנו.”
בחצות הלילה, בעת שהכין המגיד את עצמו לנסיעה, שלח הבעש”ט את משרתו שיקרא למגיד אליו.
כשנכנס אל החדר שאל אותו הבעש”ט: “יודע אתה ללמוד?”
– “כן,” השיב הרב המגיד.
– “אכן שמעתי שאתה יכול ללמוד. האם יש לך ידיעה בחכמת הקבלה?”
– “כן.”
הראה לו הבעש”ט פרק אחד מספר הקבלה “עץ חיים”, והמגיד ביקש מעט זמן להתיישב ולעיין בו. אחרי זמן מה אמר לבעש”ט את הפשט, וביאר את דברי הספר. אמר לו הבעש”ט: “אינך יודע כלום!”
חזר המגיד ועיין שוב במאמר, ואמר: “ההסבר שנתתי קודם לכן נכון הוא. ואם כבוד הרב יודע פירוש אחר, יאמר נא לי, ואראה מי כיוון לאמת.”
“עמוד על רגליך,” אמר הבעש”ט. כשקם ר’ דוב בער על רגליו, התחיל הבעש”ט לומר את הפרק מתחילתו. מיד התמלא הבית כולו אור גדול, ואש הייתה מלהטת סביבם. באותו הפרק היו כמה שמות של מלאכים, ובכל פעם שאמר הבעש”ט אחד מן השמות יכלו שניהם לראות את המלאכים בעיניהם ממש.
כשסיים את קריאתו, פנה הבעש”ט אל המגיד ואמר לו: “הפירוש שלך נכון היה, אולם הלימוד שלך היה חסר נשמה.”
מיד שלח המגיד את משרתו הביתה, והוא נשאר אצל הבעש”ט ולמד ממנו עוד חכמות גדולות ועמוקות.

על הסיפור

סיפור המפגש בין המגיד ממֶזְרִיטְשׁ לבעש”ט הוא סיפור סמלי. זהו מפגש של תלמיד חכם הבקי בנגלה ובנסתר עם עולמה החדש של החסידות.

במרכז הסיפור מתרחש היפוך: תחילה חשב המגיד כי הוא זה שמעמיד את הבעש”ט למבחן, ולבסוף מתברר לו שהוא עצמו עומד לבחינה. הבעש”ט, המייצג את החסידות בכללה, מציע להוסיף “נשמה”, כלומר איכות חדשה של חיים וחוויה, שאינה קשורה לכמות הידיעות ולמעמד התורני.
סיפור זה הוא הראשון והחשוב בסדרה ארוכה של סיפורי חסידים העוסקים באופן שבו עברו תלמידיי חכמים שינוי עמוק כשגילו את אורה של החסידות.