Gabriel

• מאי 4, 2023

האדם שזכה להשראה מגבוהה יכול לקבל אותה עצמאית או דרך דמות המשפיעה.

האחריות לוודא שמי שמשמש כסוג שער כניסה לשמי שזכה לשפעה גבוה (לבד או דרן דמות מופת) – חייב לחיות בקנה מידה מוסרי מאוד גבוה שתואם ועושה צדק לרמה ממנה ההשראה או ההשפעה הגיעו..

השפעה מגבוה מהווים שערי כניסה המיוחדים שדרכם נכנסת ההשפעה. שאחרי זה היא עוברת לאנשים אחרים. אבל מוטלת עליהם האחריות לדאוג לכך שמי שקיבל מהם את ההשפעה לא ישתמש בה לרעה ולא יוציא אותה לתרבות רעה

ולחיות בסטנדרטים הכי גבוהים שראויים להשפעה שהוא בורך בה.

אם התברכת בהשפעה מגבוה בין אם זה יצירה או התרוממות רוח, או דמות מופת , הפיתוי של או לקחת את זה כמובן מאליו או להשחית את ההשפעה הגבוהה ולהוציא אותה לתרבות רעה, לנצל אותה תוך עשיית חוסר צדק מוחלט כלפי המתנה שנחתה על הבן אדם.

.

מה האפשרויות ומה העיוותים ?

אם יש משהו חשוב בחייו של בן אדם האחריות הבלעדית א. לדאוג לכך שהאדם שבורך במגע מגבוהה לא יקח את כמובן מאליו את הברכה וב. יהיה מודע לברכה וג. יוכל לחיות באופן מוסרי וראוי בהתאם לברכה שהוא קיבל..

.התחברה אליכם רוח הקודש?

למה בדיוק זה מחייב אותי? איזה מגבלה זה שם עלי?

במקום לתת לרוח הקודש לעבור דרכי ולהיות מלאים בהודיה

אנחנו אלופים בלבזבז הזדמנויות.

אם האדם מבורך בזה שנחתה עליו השפעה מגבוהה (יצירית או אחרת) צריך למצוא איך הוא הופך לראוי לה, מתוך מודעות ואסירות תודה מוחלטת שהוא זכה למתנה הגבוהה ולהיות נבחר.

הכי גרוע זה לצרוך את ההשפעה הגבוהה, לנצל לשם האדרה אישית.

.

https://www.schocken.co.il/…/%D7%90%D7%95%D7%A8+%D7%94…

דhttps://www.schocken.co.il/NetisUtils/srvrutil_getdoc.aspx/0L3CmDJ9S/preview/preview.pdf?

שינוי תודעתי 81
זו יכולה אכן להיות חוויה דתית עזה, כפי שמדווח ויליאם ג’יימס
בספרו “החוויה הדתית לסוגיה” )מוסד ביאליק, 1994 .)הוא קורא
לזה: מהפך רוחני, הידוע גם בשם קונוורסיה, מונח שהוטבע על
ידו. בספרו זה הוא מדבר על אנשים שמרגע אחד לשני עברו מהפך,
והפכו מאנשים רגילים או עם נוירוזות פסיכולוגיות — לקדושים או
לאנשים המונעים על ידי אש דתית מיוחדת. ובלשונו המיוחדת של
ג’יימס עצמו: “היהפך לב אדם, היוולד מחדש, זכה לחסד ממעל,
התנסות בחוויית דת, מצוא ביטחון — כל אלה הם ביטויים הבאים
לסמן את התהליך שבהדרגה או בבת אחת, אשר בו האני, שהיה
קודם לכן חלוק, נחות, אומלל, שלא כראוי לו לפי הכרתו, מגיע
לכלל אחדות פנימית, ונעשה מעולה, מאושר, כראוי לו לפי הכרתו,
מתוך שהוא זוכה לאחיזה חזקה יותר מהמשמעויות הדתיות” )שם,
עמ’ 125.)
או במקום אחר בספרו: “אבל אין כל ספק כי יש אנשים… )ש(
פורצת בהם התעלות, לאחר שהגיעה למדרגת המרץ הדרושה, את כל
המחיצות ובאה בשטף כנחשול פתע עצום. אלה המקרים המפתיעים
ביותר והראויים לזכירה ביותר של הפיכת הלב )קונוורסיה ]ג”ר[(
הבאה בבת אחת, ובהם נקשר תמיד, באופן מיוחד, המושג על חסד
עליון” )שם, עמ’ 142″… .)הדבר אשר הושג הוא על פי רוב שכבה
חדשה לגמרי של חיוניות רוחנית. שכבה הרואית ביחס, שבה דברים
בלתי אפשריים נעשים אפשריים, ושנראים בה זרמי חיוניות חדשים
וכוח סבל חדש. האישית נשתנתה והאדם באמת נולד מחדש, בין
אם האידיוסינקראטיות הפסיכולוגיות אשר קיבלו אצלו את צורתה
המיוחדת, ובין אם לא. ‘התקדשות’ — זה השם הטכני של התוצאה
הזאת” )שם, עמ’ 58 .)
והנה סיפור אופייני למהפך דתי מתוך עשרות הסיפורים שבספר.
הסיפור הבא לקוח מתוך אוסף סאטרבוק: “…תהליך ההתחדשות
שעבר עליי הוא אפוא רוחני וברור, ומאז לא חזרתי לסורי. אבל
82 גבריאל רעם
להתקדשות שלמה זכיתי ביום החמישה-עשר במארס לשנת 1893 ,
בשעה אחת-עשרה בערך לפני הצהריים. הנסיבות המיוחדות שבהן
הייתה מלווה חווייתי זו מפתיעות היו בהחלט. יושב הייתי בשקט
בביתי ושר זמירות מתוך סדר התפילות של חג השבועות. ופתאום
כאילו משהו פרץ לתוכי ושטף את כל הווייתי עד להרחיב ולרומם
אותה. הייתה זאת תחושה שכמוה לא ידעתי מעודי. אותה שעה
נדמה היה לי כאילו מוליכים אותי דרך חדר גדול ומרווח, מלא אור
ונהרה. ובעדו אני הולך אחרי אותו בלתי נראה המוליכני, ובעודני
מסתכל על סביבי, הוטבעה במוחי מחשבה ברורה: ‘הם אינם כאן,
הם יצאו ואינם’. וברגע שמחשבה זו קיבלה צורה ברורה ברוחי,
גילתה לי רוח הקודש אם כי לא נאמרה אף מילה אחת, כי מתבונן
אני בנפשי שלי. אותה שעה ידעתי, בפעם הראשונה בימי חיי, כי
נטהרתי מכל חטא וכי נמלאתי שפע אלוהי” )עמ’ 166 .)
עד כאן על קונוורסיה רגליוזית או מהפך דתי, אך ישנו גם מהפך
מיסטי, והנה סיפור על מקרה שכזה מתוך ספרו של הפסיכיאטר
הקנדי שכבר נכתב עליו כאן לפני מספר שורות, ריצ’רד באק
)Consiousness Cosmic” :)ביליתי את הערב בחברת שניים
מידידיי בכרך גדול: קראנו דברי שירה ופילוסופיה והתווכחנו
עליהם. נפרדנו בחצות הלילה. אני נסעתי הביתה בכרכרה, נסיעה
ארוכה למדי. שלווה ושקט היו ברוחי, שביתה עוד כולה נתונה
להשפעת הרעיונות, הציורים והרגשות שעוררו בקרבי הקריאה
והשיחה. שרוי הייתי במצב של היהנות חרישית וכמעט פאסיבית;
יותר משהייתי חושב בפועל הייתי מניח להם לרעיונות, לציורים
ולרגשות לזרום ולעבור ברוחי כאילו מאליהם, ולפתע פתאום, בלי
אשר תקדם לכך אזהרה כל שהיא, מצאתי את עצמי מעוטף במין
ענין, שעינו כעין השלהבת, במשך רגע קל חשבתי כי אמנם אש היא,
וכי דליקה גדולה נפלה אי בזה בקרבת מקום, בלב הכרך הגדול;
אך מיד שבתי וראיתי כי האש — בקרבי היא. תכף אחר זה נולד בי
שינוי תודעתי 83
רגש של שמחה עמוקה, של חדווה גדולה ועצומה, ובלוויתה או
בסמוך לה — הארה שכלית גדולה שאין אפשרות לתארה. בין שאר
הדברים שעיני נפקחו לראותם, ולא רק להאמין בהם, אותה שעה,
היתה הוודאות, כי היקום אינו מורכב חומר מת, אלא להפך — כי
הוא נוכחות חיה; עמדתי על מציאותם של חיים נצחיים בי בעצמי.
לא היתה זאת אמונה כי אזכה לחיי נצח בעתיד, אלא הוודאות
שבתודעה כי חיים נצחיים נתונים בי אותה שעה”…
אכן, זה קורה לאנשים דתיים במיוחד, כמו אצל מיסטיקנים נוצרים
קדומים, כמו הכרמליתים מן המאה השש-עשרה, חלק מחוויותיהם
של תרזה הקדושה מאווילה סנט ג’ון של הצלב. או אצל הילדרגרד
מבינגן, המתארת שנשמתה מתרוממת כענן לתוך שמיים משתנים,
ומעמדה זו היא מביטה מטה ורואה את האנושות כולה, לא מתחתיה
אלא כאילו איתה. היו לה תיאורים מדויקים של הרגשת איחוד
והתלכדות. והיא גם מדברת על השתקפות האור החי, אור לבן
שעימו היא חייתה כל חייה, היא ראתה תמיד את האור הזה.
ישנן עדויות על אנשים ידועים שכנראה עברו חוויות דומות,
למשל ניקולה טסלה, שהמציא את זרם החילופין בחשמל. המלחין
יוהנס ברהמס, הנזיר הקתולי וההוגה והסופר תומס מרטון, המלחין
והזמר לאונרד כהן.
אך זה קורה גם לאנשים ללא רקע דתי בהכרח. זה יכול להתרחש
כחוויה אינטימית עזה מאוד גם אצל אנשים יצירתיים או רוחניים מאוד.
לאינדיבידואלים זה לפעמים קורה באמצע החיים, למעשה זה
קורה בעיקר בין גיל שלושים וארבע לשלושים וחמש.
לפי ד”ר ריצ’רד באק )1837-1902 ,)שהיה חבר של וולט ויטמן,
אנשים מסוימים יכולים לחוות או להגיע למצב של תודעה גבוהה,
ובדרך כלל זה קורה לגברים בין גיל שלושים לארבעים שהם
מפותחים מאוד, בעלי אינטלקט גבוה, מוסריות גבוהה ומצב פיזי
טוב, ויש להם גישה דתית רצינית.
84 גבריאל רעם
ד”ר באק מחשיב שלושה-עשר אינדיבידואלים שהגיעו לרמת
מודעות גבוהה: בודהה, ישו, פאולוס, פלטינוס, מוחמד, דנטה,
לאס קאסאס, ג’ון איפס )Ypes John ,)פרנסיס בייקון, יעקוב בוהם,
ויליאם בלייק, בלזאק, וולט ויטמן.
לדבריו, החוויה מתרחשת בבת אחת, ללא אזהרה מוקדמת ועם
תחושה של הימסות בתוך להבה או בתוך צבע אדמדם, וזה מלווה
בתחושה של אקסטזה, הארה אינטלקטואלית ומורלית )פירוט רב
מצוי בסוף הפרק על אודות קונדליני(.
וולט ויטמן מתאר את התודעה הקוסמית, זו שמדבר עליה באק
כ”אור עליון, אור נדיר, שלא ניתן לתיאור במילים, אור מעבר לכל
הסימנים, תיאורים ושפות”.
אצל דוקטור ריצ’רד באק עצמו זה קרה בתחילת שנתו השלושים
ושש, והוא מספר על כך בספרו הידוע משנת 1900:
;1901, Sons & Inns London, Consciousness Cosmic
,Books University, Press Citadel: NJ, Secaucus: Reprint
1989 עמ’ 7-8 .)לאחר שערב שלם קרא עם ידידים משירי משוררים
אהובים ובמיוחד וולט ויטמן, ולפתע בזמן הנהיגה הביתה הוא חש
כמו אפוף להבות ואז זה כמו חדר אליו פנימה.
דבר דומה קרה גם לוולט ויטמן עצמו )שבאק היה תלמיד שלו(
בשנת 1853 או 1854 כשהיה בן שלושים וארבע או שלושים וחמש.
באק כותב כי זה קרה לוויטמן באחד הבקרים בחודש יוני, ומאז
הוא כמו נולד מחדש )שם, עמוד 188 .)ויטמן כותב על כך ב’שירים
לעצמי’, שם זה מופיע כחוויה מינית עזה )Leaves, Whitman Walt
Liberary Modern: York New, Grass of ,עמ’ 27-28 .)
גם מרשה סינטר )Sinetar Marsha )
שינוי תודעתי 85
2
בספרה: ”Mystics and Monks as People Ordinary”
מתייחסת למודעות הקוסמית )הארה — בלשוננו( במונחים של
חוויית שיא — Experience Peak” :חוויית השיא היא קריטית לכל
דיון על המסע המיסטי, כי דרכו ובאמצעותו היחיד יכול לרכוש
מבט על וחודר של מה שהוא במיטבו, אל מה שהוא כשהוא פשוט
‘הוא’. חוויית השיא אומרת חווה עצמו כישות, במקום משהו
שעומד להתרחש. הוא גם חווה ישירות… את הטבע הטרנסדנטי של
המציאות. הוא נכנס למוחלט, והופך לאחד עמו. ולו גם לרגע אחד.
זהו רגע שמשנה חיים, שבו הדעת מפסיקה, שבו הטבע הפרדוקסלי
של שינוי לא משתנה פותח עצמו בפניו”… “חוויית השיא מרחיבה
את שדה התודעה של האדם כך שיכלול כל דבר ביקום… היא חש
‘שיש’ לו הכול כי הוא חווה את הכול בתוכו. שדה זה הוא מה
שהמחבר ג’וזף צ’ילטון פירס מכנה בשם ‘סדק בביצה הקוסמית’.
פירס גם מדבר על מונח בשם: מטאנויה, שהיא הטרנספורמציה של
כל מערכת האמונה של האדם… הוא כותב על האינסייט המלבב
שעושה את כל הדברים ‘חדשים שוב’, הרגע המאחד, המשלב,
שמעניק לאדם הבזקים על כך שכל הדברים מחוברים בינם לבין
עצמם… המערך של מיקרו מקרו של היקום, יחסים מתחברים של
כל בני האדם”.
גם אלן ווטס וג’יימס רדפילד מספקים תיאורים מטמורפיים של
‘חוויית השיא’.
הגיבור בספרו של ג’יימס רדלפילד ”הנבואה השמיימית”
)הוצאת אופוס, 1994 )מדבר על כך שהוא הביט בענפי העץ וחווה
לא רק קליטה ויזואלית של המאורע, אלא גם תחושה פיזית, כמו
for Lifestyles: Mystics & Monks As People Ordinary 2
Marsha by. 2007 1 July — Paperback Wholeness Spiritual
.Press Paulist: Publisher). Author (Sinetar
86 גבריאל רעם
הענפים הנעים ברוח היו השערות שעל גופו. ובלשונו שלו: “אני
קולט הכול כמשהו שהוא חלק ממני. כמו שישבתי על פסגת ההר
מביט החוצה אל הנוף הנפול ממני לכל הכיוונים, זה הרגיש בדיוק
כמו משהו שידעתי כל הזמן, כאילו שגופי הוא רק הראש של גוף
הרבה יותר גדול המורכב מכל מה שאני מסוגל לראות. חוויתי את
3 כל היקום מביט החוצה על עצמו דרך עיניי”.
אלן ווטס, מומחה לזן בודהיזם, בספרו האחרון: “Book The”
אומר דברים ברוח דומה: “וכך הקו המפריד ביני ובין מה שקורה
לי נמס ואין מקום מפלט לאגו אפילו לא כעד פסיבי, אז אני מוצא
עצמי לא ‘בתוך’ העולם, אלא ‘כעולם’ שאינו לא פזיז או קומפולסיבי.
מה שקורה אינו אוטומטי וגם לא שרירותי… הוא פשוט קורה, וכל
ההתרחשויות הן באותה עצמאיות הדדית בדרך שנראית הרמונית
בצורה שלא תאמן”.
אלן ווטס מתאר כי “במצב התודעה החדש התחושות והרגשות
הם יותר פסיביים, זה לא קורה לך ומטלטל אותך עם כל רגש
ותחושה, אלא זה עכשיו יותר כמו עלה ששט ברוח, אך התחושה
היא שאתה גם הרוח וגם העלה; העולם שמחוצה לך הוא אתה
כמו העולם שבפנים. הם נעים ביחד ללא הפרדה”. אך למה בדיוק
הכוונה? הוא מסביר שבמצב תודעה זה הגוף אינו סתם ערמה של
בשר שמונשמת על ידי אגו, “יש לך תחושה שהאדמה מתחתיך
מחזיקה אותך והגבעות מרימות אותך כשאתה מטפס עליהן. האוויר
נושם את עצמו לתוך ומחוץ לריאותיך. ובמקום להסתכל ולשמוע,
קולות ואורות באים אליך מעצמם. העיניים רואות והאוזניים
שומעות בדיוק כמו שהרוח נושבת והמים זורמים. הזמן נושא
you Who Knowing Against Taboo the On: Book The 3
.house random Penguin. 1989, 28 August — Paperback. are
.(Author (Watts Alan by
שינוי תודעתי 87
אותך עמו כמו נהר, אך אף פעם לא זורם מחוץ להווה; ככל שהוא
ממשיך כך הוא נשאר… וכל המרחב והחלל הופכים להיות התודעה
שלך”.
88