חוק המוות

אין מציאות אחרת מלבד מציאות המוות.
החיים הם פרק חולף בין אי-קיום אחד לאחר, ואנחנו חיים כאילו הפרק הזה הוא הכל. וישלוט לנצח.
החיים הם רק התקופה הזו בין אי-קיום אחד לאי-קיום אחר.
כל מה שנולד וצומח, מהעמבה ועד לנשיא – כאן יש ייעוד אחד וזה לגווע ולפנות את מקומם לחיים חדשים שיאבדו גם הם. זה החוק כאן.
שום דבר לא יכול להתעלות מעבר לטווח הזמן המוגבל שהוא חלקכם בחיים האלה.
ואנחנו מסרבים להאמין ולקבל את זה.
אנו מאמינים שנוכל להתגבר על גזר דין המוות הזה, נקשור בכל הכוח כדי להימלט ממנו על ידי השקעת כל רצוננו ומאמצינו במאמץ אינטנסיבי למורדים נגד הסוף הבלתי קרוא.
אבל הכל יעבור כאילו מעולם לא היה קיים.
ושום דבר לא ישמר כל חשיבות וקהלת יתנשא מעל הכל.
המוות ישלוט לנצח והוא יישאר כמציאות היחידה
מעבר לאשליה של טווח זמן מוגבל זה.
נכון שאנחנו אבלים על היקרים שנעלמים אל האין, אבל גם האבל ייעלם.
בשביל זה הכלל היחיד כאן, חוק המוות.