המחיר והרווח של הלוחמה

Total
0
Shares

חלק א’

מכל משבר אדם יוצא מחוזק ומוחלש.

מחוזק ברמת התודעה (בחזקת: ”מה שלא הורג אותי מחשל אותי”, ניצשה).

אך יוצא מוחלש ברמת הגוף, כושר העמידות והחסינות שלו.

משברים קונסים את הגוף שהולך וקורס ממשבר למשבר.

אך הם מחזקים את התודעה ומעניקים לה, כתוספת, את חוכמת הקרב ואת אסטרטגיית הלוחמה.

הגוף משלם את המחיר עבור הרווח שמפיקה התודעה, מן ההתמודדות והקרב.

*

חלק ב’

להיות לוחם (או לגבש אופי)

יש ואדם מעניק לעצמו חבל ארוך מדי, מניח לעצמו בשקט, אינו מטריד את עצמו ומאפשר לעצמו לשקוע ברפיון קהה-חושים. לעיתים הוא נזכר במעומעם בחייו העזובים, אך הרפיון שב ומשתלט עליו. על-כן, מפעם לפעם חייב אדם לנער את עצמו, לטלטל את עצמו ולצאת למסע החיפוש אחרי גורלו. עליו לקרוא לקשיים, להתעמת, להזמין לחץ ובעיה, להתמודד. ובעוד הוא ממשיך לקרוא להתנגדות, למחלוקת, לעימות-הזמן עובר. והוא שורד. ותוך כדי כך, משהו מתרחש במעמקי המחשכים של תת-תודעתו, שבה שוכנים המשקעים הבלתי-מעוכלים של חייו: הזכרונות, החוויות, התחושות, היחס שלו כלפי עצמו, הצלחותיו, כשלונותיו, רגשות האשמה, רגשי הנחיתות, השאיפות שלא התממשו, הכמיהות, הגעגועים..

תוך כדי מאבק וקשיי הישרדות, עוברים המשקעים הללו מעין תהליך מטאמורפי: כמו גזעי העצים והצמחים במעי האדמה, העוברים תהליכי דחיסה והתגבשות, כך גם משקעי חייו של האדם המתמודד, הנמצא במסע בעקבות גורלו. וכפי שגזעי העצים והצמחים נהפכים בסופו של דבר לפחם, כך גם המשקעים הם חומר-גלם הצופן בחובו דלק, אנרגיה, פוטנציאל מעולה לבעירה פנימית. אך לשם כך אל לו לאדם לתת מנוחה לחייו תקופה ארוכה מדי, לשקוע ברפיון קהה-חושים… עליו לנער עצמו מפעם לפעם, לצאת החוצה, לקרוא לקשיים ולהילחם.

————————

“על מנת לבוא אל תוך הבלתי-ידוע על הלוחם להשתחרר מאותו כלא של הרגלים ודפוסים, לנתק עצמו מהשיגרה ההופכת את עולמו לנוח ומוכר אך קטנוני ונדוש”

אריה יעקוב לייב, דון חואן, הוצאת גל,1992, ע’147

69

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You May Also Like

אגו וסאטורי (הארה)

גישות מיסטיות ואזוטריות שונות שמות דגש על עבודה פנימית על מנת להגיע למצב עילאי כלשהו. ההגעה למצב זה היא המהות והפסגה שלהן, (גם אם מורים ותלמידים לא מעטים לא יודו…
לקריאת הפוסט

הפרדוכס הגדול של העבודה הפנימית

  כדי להגיע להארה עליך להיות שם קודם. זה הפרדוכס הגדול של העבודה הפנימית. אם אתה לא שם קודם לכל, אז שום תרגילים, קיום מצוות, תפילות, מדיטציות תרגילי יוגה, שינון…
לקריאת הפוסט