בתורות מיסטיות שונות רוב התורות יוצאות מתוך הכרה כזו או אחרת (מכלי ראשון, שני או שלישי) בדבר האפשרות להגיע למצב של הארה, סאטורי בזן בודהיזם, או פריצת קונדאליני, ביוגה, או התפשטות הגשמיות, קדושה, דבקות – ביהדות.
החסידים או הנזירים, התלמידים וכו', השואפים להגיע לאותו מצב של סאטורי, מבקשים פרקטיקות, או מדיטציות, או טקסטים, או נוהגים ונוהלים בחיי היום – כדי להגיע בסופו של דבר לאותו מצב העילאי הנשאף.
הטענה כאן היא שאין בפרקטיקות הללו תועלת, כי כל הטכניקות שבעולם לא מסוגלות להביא לשינוי ברמת הישות, ההוויה. הישות אינה מגיבה לתרגילים, טכניקות, פרקטיקות, מצוות או תפילות – היא מגיבה לדבר אחד ולדבר אחד מלבד – אנרגיות. וכאן אנו מגיעים ללב עניין ההארה או הטרנספורמציה הזו.
אלא אם כן, ההולך בדרך אלי הארה, נחשף באופן ישיר למקור עוצמתי וקבוע של אנרגיה שניתן לקרוא לה בהשאלה: אנרגיה רדיואקטיבית, שום שינוי לא יתחולל.
באנלוגיה, אם ברצוננו לבשל ביצה, כדי שתשנה את מצב הצבירה שלה מנוזל למוצק, עלינו לחשוף אותה ישירות ובאופן רציף למקור אנרגיה: אש במקרה של הביצה.
אין טעם להעביר את הביצה בכל מיני טקסים ותרגילים, כי אם לא תיחשף למקור אנרגיה עוצמתי, ישיר ורציף – לא יתחולל בה שום שינוי.
ולגופו של עניין, (הנמשל) – מקור האנרגיה הזה, עבור שוחר הסטאורי, הוא מורה דרך שכבר מצוי במצב של סאטורי. להיות במצב זה אומר שהמורה מחובר למקור אנרגיה ומקרין אנרגיות שניתן בהשאלה לקרא להן, שוב, רדיואקטיביות, או אנרגיות המסוגלות לחולל שינוי מולקולארי וקוונטי.
ורק שינוי ברמת המולקולה, ועוד יותר ברמת החללים התוך אטומיים (קוואנטים), יכול להביא לשינוי ברמת ההוויה-תודעה.
כמובן שיחד עם זאת, רק החשיפה הזו לאנרגיה טרנספורמטורית של המורה והיא לבדה, לא תביא לתוצאות של טרנספורמציה של מצב ההוויה של התלמיד. אם רק היא קיימת והתלמיד לא מלווה זאת בעבודה פנימית, הוא יחווה בלבול, מצוקה ואף התנגדות כלפי המורה.
על התלמיד, יחד עם החשיפה הזו למקור האנרגיה הזה, לא לעשות דבר. לא תרגילים, לא מדיטציות, לא תפילות, שום דבר. אך יחד עם זה עליו להישמר מכל משמר לא ליפול לרמות אנרגיה נמוכות או גסות, וזה יקרה אם ייכנע ל: מאבקי כוח, ללחץ או מתח (סטרס) להתפרצויות רגשיות (כגון זעם), או להתבהמות של יצרים ותשוקות (מיניות, חושיות וכו'). וכניעה למערכות יחסים הרסניות (דינאמיקה שלילית ביחסים). ובעיקר עליו להימנע מלשים עצמו, צרכיו, תשוקותיו וטובתו האישית – כל הזמן במרכז (דומיננטיות של האגו). אם ייתן לעצמו ליפול ולהיכנע לכל אלה, או לחלק מהם, ועדיין יהיה מחובר לאנרגיות של המורה המחובר בעצמו – הוא יחווה בחייו הפנימיים, מה שניתן לכנות בהשאלה בשם: זיהום קשה.
הסבר: לכלוך אינו בעיה, לכלוך הוא בדרך כלל סוג של פסולת, וניתן לפנות אותה בלי בעיה, הבעיה היא זיהום. וזיהום נוצר כשמשהו נמוך וגס חודר למערכת גבוהה, כמו ניקוטין לריאות, או מזון רקוב לקיבה, או לכלוך שחודר לפצע ודרכו למערכת הדם. כל אלה יוצרים זיהום, וזיהום מביא לדלקת שיכולה לאלח ולהשחית את כל המערכת.
כך שהתקווה היחידה היא אכן להיות מחובר למקור אנרגיה אפקטיבי שיכול להשפיע ברמה הקוואנטית. אך ללא 'דיאטה' של הימנעות מג'אנק פוד אנרגטי (רגשי, חשיבתי וייצרי) – לא רק שלטרנספורמציה לא תהא אפשרות להתרחש, היא גם עלולה להביא את התלמיד למצב יותר גרוע (זיהום) ממה שהיה בו לפני שעלה על דרך המלך לקראת סאטורי.
**
גבריאל רעם,
2.7.13
Gabriel