הקושי הגדול בעבודה פנימית (או: אימון תודעתי) אינו בתגובות שאיננו מגיבים (או שאנו אמורים להגיב), אלא דווקא ביכולת להימנע מתגובות אוטומטיות ומכאניות, שנובעות מן האני הנמוך וסובבות בעיקר סביב פגיעה רגשית.
האדם שמתקדם בעבודה פנימית צריך להיות מסוגל להימנע מתגובות אוטומטיות של הרגש המזדהה (בדרך כלל עם פגיעה רגשית). כלשון האמרה של חז"ל: ''איזשהו גיבור הכובש את יצרו''.
כך, ששוב, הבעיה בעבודה פנימית אינה בהעדר תגובה רצויה, אלא, תמיד, בחוסר יכולת לשלוט על התגובה האוטומטית והמכאנית של רגשות ויצרים לא מרוסנים.
ואת ה''לא'' ניתן להגיד רק מתוך מודעות, מווקטור ניטרלי לא מזדהה.
ואם אדם מצליח לומר ''לא'' לתגובה אוטומטית ומכאנית – אזי ה''כן'' יתרחש מאליו. וכאן כבר זה לא הוא שיגיד כן, אלה העולמות הגבוהים שיגידו כן למי שמצליח להגיד ''לא'' ובכך לשלוט על העולם הנמוך, שלצערנו הוא אוטומטי ומכאני. (וכאמור, הדרך לעולמות הגבוהים מתרחשת דרך אימוץ ווקטור נייטרלי, לא מזדהה, שרק הוא מסוגל להגיד לא לתגובות האוטומטיות של היצר והרגש).
בשולי הדברים, אנלוגיה: מי שמצליח בסופו של דבר להשיל קילוגרמים ממשקל עודף, אינו אדם שיכול להגיד ''כן'' למאכלים דלי קלוריות, אלא אדם שיש ביכולתו להגיד ''לא'' לג'אנק פוד ולמאכלים עתירי קלוריות.
**
גבריאל רעם. 16.1.14