שלושת מצבי הזמן של הצופה

הצופה  http://cw.hagut.net/wp-admin/post.php?post=154&action=edit

הינו שלוחה של התודעה ברמה הפסיכולוגית. הוא יחידת מודיעין, שממפה את שקיים, כדי להכניס לתוכו אינטליגנציה.
עבודת הצופה מתחלקת לשתי חטיבות, תרגול מכאני, ועבודת מיפוי:
א.      תרגול מכאני – צ'קליסט .    http://cw.hagut.net/wp-admin/post.php?post=268&action=edit

(תרגול מכאני של נקודות תצפיח של אזורי סכנה למ. א., כדי להכניסן לתת מודע, כאינטיליגנציה וקול פנימי).

ב.      עבודת מיפוי: 1. צופה עתיד (ארכיטקט)   http://cw.hagut.net/wp-admin/post.php?post=399&action=edit

2. צופה הווה, ו3. צופה עבר (מיפוי והכנסת אינטליגנציה למה שהיה, מה שישנו ומה שיכול להיות). .

כל אחד משלוש מצבי הזמן עובד לפי שני פילוחים, פילוח אחד, שבעה מחוזות, ופילוח שני, הינו פילוח של כל מחוז על פי 12 פרמטרים. לאחר הפילוח של 12 השאלות (הפרמטרים)- יש להגיע לשלב המסקנה. מה למדת מן התשובות לשאלות.
בתחילה יש לשבת עם מחברת מיוחדת. כל מחברת מיוחדת לזמן מסויים: עבר, הווה עתיד.
ולחלק את החוברת לפי חטיבות (מחוזות): מקומות, אנשים, אירועים וכו'. ולהפריד על ידי חוצצים. למשל בחטיבת המקום לכתוב כמה שיותר דפים של מקומות, למשל בעבר, שהיית בהם, וכל מקום, נגיד בית ספר, לשאול את 12 השאלות לגביו, ולענות בכתב.
לאחר שלב המסקנה, כל האזור, בין אם הוא מקום, זמן, אדם או יחסים, עבר שידרוג, מעתה הוא כבר לא אפוף באמוציות, אינו שייך לאדם של פעם, אלא לאדם התודעתי של היום. מעכשיו סיפחת חלק מעצמך, שנותר כלוא בביצת האמוציות, אל מחוז התודעה המתרחב והנקי של עכשיו. ולא רק נקיון, גם סדר עושה עבודת הצופה. כי בדרך כלל אנו עוזבים מקום, או אדם, או יחסים, מבלי להיפרד, בצורה קרועה, לא ברורה, וללא מסקנה. ויש יכולת לחזור חזרה למקום ולזמן ולאדם שעדיין קיימים וחיים בנו, ולתקן אותם כדי שיהיו ראויים לחיות בחיינו העכשוויים. כך שעד עכשיו יש שני אנשים, בתוך שוחר התודעה, זה שנמשל  על ידי האני הישן וזה שמתחיל עם האני החדש. אבל רוב השטחים והמחוזות נמשלים על ידי האני הישן, צורות החשיבה הישנות, והאמצויות הלא בשלות של פעם, מושלות על כל שתפגוש, כל שאתה פוגש, וכל שפגשת, אלא אם כן תבקר במחוזות אלו עם תודעתך, ותעשה בהם סדר תודעתי. אם זה לא יעשה, מרכז הכובד הישן, הילדותי והכאוטי בסופו של דבר יהיה מרכז הכובד החזק.

א. פילוח לשבעת המחוזות:
1.      מקומות
2.      אנשים
3.      אירועים והתרחשויות
4.      יחסים
5.      בעיות
6.      מקורות השראה
7.      מקורות כאב

ב. 11 פרמטרים, (אחת עשרה שאלות לכל מחוז):
1.      מזה בשבילי המקום הזה? מהי ההתרחשות הזו. מה המשמעות של זה עבורי
2.      מה אני מרגיש?
3.      מה הכי נורא שיכול לקרות?
4.      מה מטריד אותי לגבי זה?
5.      עם מה אני לא שלם פה?
6.      מה אני צריך לעשות כאן כעת? מה עלי לעשות? מה הייתי יכול לעשות?
7.      במה אני חוטא לזה?
8.      מה אני לא רואה כאן?
9.      מה לא עובד כאן, מה עובד כאן. ולמה?
10. מה חומק מתשומת ליבי?
11. היכן אני לוקח כאן את הדברים באופן אישי?
12. מה איך ולמה?
מה איך ולמה זה:
1.      מה קורה כאן?
2.      איך זה קורה? כלומר מה הוא התהליך המדויק של מה שקורה?
3.      למה זה קורה בדרך הזאת?
   
ג. מסקנה:
מה התשובות לכל הפרמטרים בחטיבה המסויימת הזו מלמדים אותי? איך אני יותר חכם עכשיו ממה שהייתי לפני שהפעלתי את הצופה?

איך עושים זאת?
למשל בעתיד, בוחרים את כל המקומות שאתה עשוי להיות בהם, את כל האנשים שתפגוש (שאתה יודע שתפגוש) את כל מערכות היחסים שאתה יודע שתחווה (אינך יכול לעשות זאת לגבי מערכות יחסים או אנשים שאינך יודע שתפגוש), ולהחיל על כל אחד מהם את 12 השאלות. ואז המסקנה.
אותו הדבר לגבי מה שקיים בחייך, בזמן הזה, אנשים, ארועים, מקורות השראה, ולמפות אותם בהתאם ל12 השאלות. הן עושות סדר, נכנסות לעומק, ולא משאירות פינה לא ממופה. השאלות גוזלות את השליטה באזור או באדם, מן האמוציות הפרועות ומעבירות אותו לתחום השליטה של התודעה. לעיתים לא מספיק לעשות זאת פעם אחת, ויש צורך לעשות זאת מחדש שוב ושוב, אם זה לא נקלט. ואיך יודעים שזה לא נקלט, אם אדם נופל באזור הזה, ללחץ או למעורבות אישית. סימן שהמיפוי לא היה מוצלח.
ואותו הדבר לגבי העבר. כאן זה כבר יותר רחב: לעבור אדם אדם, לעבור ולמפות בהתאם לשאלות. 
***
גבריאל רעם, 13.8.2008

פורסם בקטגוריה כלים, עבודה לפיתוח והקצת התודעה, תרגילים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>