הנפש והתודעה

החיים האמיתיים משתרעים בין התודעה לנפש. אל הנפש צוללים, אל התודעה מעפילים.

האחת מוסתרת עמוק בפנים, השניה מצויה רחוק וגבוה. שתיהן מחוץ לתחום.

את האחת לא גילינו, השניה לא מצאנו.

*

לחיות ללא שניהם זה להיות בגולה; לחיות ללא נפש זה לחיות ללא בית ממנו לצאת ואליו לשוב. לחיות ללא תודעה זה לחיות ללא מטרה לקראתה לשאוף ואליה לחתור.

אין מאין לצאת ואין לאן להגיע. רק ללכת לאיבוד, בין שתי נקודות, שתיהן עלומות.

*

הנפש – המלכה הרחומה. התודעה – המלך הנאור. וללא הזוג המלכותי – נטושה, נטושה היא ממלכתנו.

לחיות ללא נפש וללא תודעה, זה לחיות בספינת רפאים ריקה, מתנדנדת על משברי החיים.

הנפש נמל הבית, התודעה הקברניט, ושניהם רחוקים, שניהם אינם.

*

אוי לנו, כי יתומים אנו. יתומים מאב, יתומים מאם.

אוי לנו, כי עריריים אנו, עריריים מרעיה, עריריים מבעל.

אוי לנו כי אימנו נפש לא באה אל אבינו תודעה.

אוי לנו כי לא ידע אבינו את אימנו.

אוי לנו כי לא נולדנו.

אוי לנו כי איננו.


——————————————————————————–

גבריאל רעם

7.6.2004

פורסם בקטגוריה הנפש, תודעה, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *