הדרך הרביעית

 

הערה: 'דרך התודעה' מתייחסת לדרך הרביעית כבסיס לפיתוח, כנמל מוצא -לא כנקודת משען .

 
 

ניתן לחלק את כל הדרכים האפשריות להתפתחותו של האדם לשלוש דרכים בסיסיות. כל אחת מדרכים אלו מתבססת על מרכז מסוים באדם, או חלק מסוים הקיים בהוויתו: האינסטינקטיבי-תנועתי, הרגשי או האינטלקטואלי. הן נקראות בהתאם – דרך הפקיר, דרך הנזיר ודרך היוגי. דרכים אלה קבועות ונגישות רוב הזמן בחיי האנושות. הן מצריכות חיקוי מושלם ועינויי הגוף או מסירות דתית מוחלטת או יכולת שכלית ותפישה אינטלקטואלית חדה ולא מעורערת. הן פונות לאנשים אשר אצלם מודגש בבירור מרכז אחד על פני האחרים.אנשים אלה נקראים אדם מספר אחת, אדם מספר שתיים ואדם מספר שלוש.

לחלק מהאנשים המעוניינים בהתפתחות אין יכולת להשתלב באחת משלושת הדרכים ולמרות היותם שייכים גם הם לחלוקה של אדם מספר אחת שתיים או שלוש,נמצאים במצב של איזון יחסי בין החלקים השונים של הוויתם. אנשים אלה אינם מסוגלים להדגיש חלק אחד בלבד ולהתעלם מחלקים נוספים.
לאנשים אלה לא היתה יכולת להתפתח אם לא היתה קיימת דרך נוספת, אשר מופיעה מדי פעם בהיסטוריה האנושית ונקראת הדרך הרביעית.

הדרך הרביעית היא דרך עתיקה מאוד ושורשיה נעוצים בעבר הרחוק, בתקופות קדם הסטוריות. ניתן לראות את סימניה בבסיס של תורות שונות. הדרך הרביעית מופיעה מדי פעם, במיוחד בזמן של שינויים חברתיים וגיאולוגיים.
בזמן הופעתה של הדרך הרביעית נוצרת אפשרות חדשה לכל אותם אנשים אשר רוצים להתפתח אך אינם יכולים לעשות זאת באחת משלושת הדרכים המסורתיות. זמן מסויים לאחר שהופיעה היא מתחילה להיעלם. במאה העשרים הופיעה הדרך הרביעית מחדש והוצגה בעיקר בעזרת קבוצות העבודה והספרים של גאורג איוונוביץ' גורדייף ופטר אוספנסקי.

בנוסף לכך שהדרך הרביעית מאפשרת התפתחות לאנשים אשר אינם יכולים לעשות כך בדרכים האחרות, היא גם מציגה שיטות חזקות וממוקדות יותר המאפשרות לאלה ההולכים בדרך זו התפתחות מהירה יחסית, מרוכזת ומאוזנת יותר. היא מציגה תפיסה פסיכולוגית וקוסמולוגית חדשה תוך התמקדות בפיתוח התודעה.

הדרך הרביעית אינה רואה את האדם הרגיל כאדם. אדם במלוא מובן המילה, הוא דרגה אשר אליה ניתן להגיע לאחר עבודה מאומצת ומרוכזת רבה. במצב הרגיל, הדבר שנקרא אדם הינו מכניזם אוטומטי בלבד הפועל רק על סמך גירוי ותגובה ולכן הוא נקרא אדם-מכונה. לאדם אמיתי יש רצון ותודעה. לאדם- מכונה יש רק אגו דמוי רצון, המבוסס על חיקוי, הוא ללא תודעה ואינו יכול לעשות דבר מעבר לתגובות הנוצרות על ידי גירויים. גם כאשר נראה שיש באדם-מכונה רצון והוא החליט על דבר מה וביצע אותו, תראה התבוננות ובחינה מדוקדקת שהרצון הוא למעשה רק תשוקה אשר הופעלה בעזרת גירוי חיצוני או פנימי.

מצב זה, המצב בו אנו נמצאים ומעבירים את חיינו, נקרא שינה. זו אינה השינה בה נמצא האדם במיטתו בלילה, אך היא רחוקה ממצב העירות בו נמצא האדם האמיתי באותה מידה כמו מן השינה בלילה. במצב השינה נדמה לנו שאנו עושים,פועלים, חושבים, מרגישים, מנהלים את חיינו ואת סביבתנו.
למעשה אנו ישנים וכל פעילותנו הנראית היא בעצם תנועה מכנית בזרם החיים האוטומטי. כל מה שנקרא רצון, כל מה שנקרא החלטות, כל מה שנקרא חופש, הוא למעשה רק שילוב של מקריות והצטלבויות של תשוקות שונות.

במצב השינה נוצרה אצל האדם-מכונה פסיכולוגיה, השונה ביותר מזו של אדם מלא כפי שהוא צריך להיות. פסיכולוגיה זו התאימה את עצמה לשינה ומזינה אותה. במצב זה האדם-מכונה שרוי בשקרים תמידיים, לעצמו ולאחרים, הוא נמצא בדמיון בלתי פוסק. מצב זה של שינה נקרא הזדהות. האדם-מכונה מזוהה ללא הפסקה. הוא מזוהה עם עצמו ועם כל הסובב אותו. האדם-מכונה, במצב שלו הזדהות, רואה את עצמו כמרכז לכל הבריאה והסיבה לכל מה שקורה. הוא מלא בדיעות על כיצד צריכים היו הדברים להתנהל אחרת מאשר הם מתנהלים
באמת.על כך שלא מביאים אותו בחשבון די הצורך.

הזדהות זו היא מחד תוצאה של שינה, ומאידך היא זו אשר מחזיקה את האדם-מכונה ישן. הוא מאבד את זהותו ואינו עוצר אף לרגע כדי לשאול את עצמו מי הוא, להיכן הוא שייך ולאן הוא הולך. במצב של הזדהות האדם למעשה לא קיים ומתפקד כמכונה בלבד, אמנם מכונה מורכבת, אך אינה מודעת כלל לקיומה.

גורם נוסף הקיים רק במצב של הזדהות ואשר מהווה מצידו מכניזם לשמירת השינה, הוא ביטוי של רגשות שליליים. מנגנון זה, הנובע ממספר סיבות הנעוצות בשינה, מהווה פתח לבריחת אנרגיה. כמנגנון הוא שומר את האדם מזוהה ואינו
מאפשר לו ראיה נכונה של עצמו. כמו כן, בטוי הרגשות השליליים, גורם לאדם להתרוקן מכל אנרגיה אשר היתה יכולה לשמש אותו בהתפתחותו.

וכך, במצב השינה, כאשר המרכיבים השונים של המכניות תומכים זה בזה, כאשר מצב של העדר תודעה, הזדהות, דמיון, שקר ושליליות משולבים יחדיו, האדם-מכונה אינו יכול אף לראות את מצבו האמיתי. גם אם הוא קולט זיק של אמת, למעשה אין ביכולתו להשתחרר ממצבו.

כך נמצא האדם-מכונה בבית כלא הלכה למעשה. הוא כלוא מאחורי סורגי המכניות שלו ושל הסובב אותו ונתון להשפעת חוקים אשר קובעים כל פרט בחייו, בהרגשתו ובהתנהגותו. כל התפתחות אזוטרית של האדם קשורה לבריחה מכלא זה.

הדרך הרביעית מציגה כלים להתפתחות. אלה כלים אורגניים השלובים זה בזה בצורה חיה וברמות שונות. הכלים עצמם ואופן שילובם מאפשרים לאדם-מכונה להפסיק להיות מכונה ולפתח את מלוא הפוטנציאל הגלום והחבוי בו. הדרך מציגה את היכולת לבחור בין האפשרויות האולטימטיביות: להיות או לא להיות.

השיטה של הדרך הרביעית מפתחת את כל חלקי האדם, הפיסי האינטלקטואלי והרגשי, וכך מאפשרת התפתחות מאוזנת. היא מציגה תפיסה קוסמולוגית חדשה המאפשרת להבין קנה מידה אובייקטיבי ואת מקומינו ביקום. היא מציגה פסיכולוגיה חדשה המתבססת על ראייה נכונה של מבנה האדם-מכונה מתוך
נקודת מוצא של התפתחותו האפשרית.

עם זאת, מרכז השיטה מבוסס על עקרון התודעה, והיא מציגה את המושג – זכירה עצמית. עקרון זה הוא הנקודה המרכזית סביבה סובב הכל. זו נקודת הכשל במכניות, אשר בעזרתה ניתן להשתחרר.

זכירה עצמית היא התרגול של האדם בהבאת נוכחותו שלו וקיומו אל רגע ההוה -עכשיו, המאמץ להיות ער לעצמו עכשיו כמו גם למה שהוא עושה או חווה ברגע הזה. לעיתים מופיעה זכירה עצמית ברגעים מיוחדים או קיצוניים בחיים ואז
יש את ההרגשה של אני כאן ועכשיו. בעבודת האדם על עצמו על פי השיטה של הדרך הרביעית, הזכירה העצמית הופכת לכלי פעיל המנוצל באופן רצוני לצורך ההתעוררות. כוחה של זכירה עצמית בא לידי ביטוי במיוחד בשילוב עם כלים
של התבוננות ועבודה עם רגשות שליליים.

ולסיום, הדרך הרביעית מכירה בצורך בבתי ספר אזוטריים. ההדגשה הבלתי מתפשרת של השיטה היא העבודה בקבוצות, המאורגנות בצורה מיוחדת. ללא סידור זה, האדם אינו יכול לעבוד בצורה הנכונה וכל עבודתו גולשת אט אט למעמקי השינה והמכניות. הוא ממשיך לחשוב שהוא עובד בעודו ישן. בבתי ספר מתאפשרת העבודה הרוחנית על ידי כלים ותרגילים מיוחדים הבנויים להביס את מערכת האדם-מכונה וליצר אדם אמיתי במלוא מובן המילה, בעל עצמי מגובש, בעל רצון ובעל תודעה.

פורסם בקטגוריה פרשנות תודעתית, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>