"דרכי דרך המים", קטע מן הצאי צי גונג. ופרשנות

03.05.2008

"צדק ומוסר הם כמו המים פועלים למען הכל אינם מחפשים רווח או תהילה ונמצאים היכן שאחרים מסרבים להיות משלוש סיבות אלו קרובים הם לטאו.

1. איש הצדק והמוסר הוא כמו המים!
2. שלושה מאפיינים עיקריים למים: הראשון- הם יכולים להזין את כל מה שביקום
השני טבעם רך ונוזלי ןלכן הם מתקדמים בקלת וללא כל מאבק.
השלישי- הם זורמים ומתנקזים למקומות שבני אדם מתעבים.
3. המים נמצאים במקומות נמוכים ובעל הצדק והמוסר מפחית מערך עצמו בענווה.
המים עמוקים וצלולים ובעל הצדק והמוסר טהור מעמיק ושקט.
המים מזינים הכל ובעל הצדק והמוסר עוזר לכולם ללא שאיפות רווח או גמול.
המים משקפים הכל דבר, דבר כבבואתו. ובעל הצדק והמוסר כן בדיבורו. לעולם לא יכזב.
4. מטבעם רכים וחלושים המים. מרובע או עגול- יקבלו כל צורה. אם רק יכלו האנשים כמו המים לזרום על פי הטבע ללא מאבק בענווה כי אז יכלו להיתקרב לדאו".
פרשנות לקטע:

זה תיאור מדויק ברמת המהות לדרך של הדרך החמישית.

לתלמידים בדרך תודעתית אין צורך להתחייב לתהליך, כי מורה תודעתי לא  מכריח את תלמידיו אלא מבקש מהם לזרום איתו. בעוד שרוב התלמידים, בין אם בדרך רוחנית או לא, רגילים או לדומיננטיות – מצד המורה או המנהיג, או לחוסר משמעת מוחלט. לרוב האנשים הגישה הזורמת של המים – זרה להם, וקשה להם להבין שיש דרך ביניים. המים מאפשרים יחד עם זה שהם לא מוותרים, והאימפקט שלהם הוא בטבע הדינאמי שלהם.
הקטע נותן הרבה הבנה לדרך בה מלמד מורה התודעה  ולקשיים שהיא מציבה בפני האדם המערבי.
ופרשנות צעד אחד קדימה:
כשהמים מותזים דרך צינור צר – הם יכולים להיות מאוד כואבים. כשהם בצורת אגם – הם שיא השלווה, ובפנים יכול להיות עומק רב. וכשהם זורמים – הם הדינאמיקה בהתגלמותה. הם צלולים, לא מסתירים שום דבר ותמיד אתה רואה עצמך משתקף בהם.
הם מרווים צימאון רוחני, שוטפים חסימות ולכלוך. מביאים לרעננות מחודשת כלפי החיים, ולראיה רעננה של כל מה שהיה מאובק קודם.
זרם המיים מגיע לכל מי שלא מסתתר מאחרי סכרים ומגננות.
ללא מים, שום דבר לא צומח. והם מהווים תשעים אחוז ומעלה מן התוכן של כל דבר חי ואורגאני.
אמנם בעולם הכוחני שלנו אם אתה רך ונוזלי לא תקבל ספייס. אבל אם תצליח להפוך עצמי לקשה ונוקשה, תהיה לא אותנטי לעצמך, ואז גם אם תקבל ספייס חיצוני, לא יהיה לך ספייס פנימי.
לפעמים צריך לבחור.
בשורה התחתונה, מי שנאמן לעצמו, בסופו של דבר גם הסביבה תיישר איתו קו, מי שמוכר את האמת שלו, או הדרך שלו, כדי לקבל גיבוי מיידי וזמין מידי הסביבה, יגלה כי זה גיבוי בוגדני, ושנית, הוא חסר ערך, כי ברגע שאתה מתנתק מן המסכה, אין אף אחד בפנים, שיכול להשתמש בגיבוי הזה. ומה שמניע את הצורך בגיבוי זו חרדה.
אם אדם מתנהג בצורה יותר נוקשה וכוחנית מכפי שהוא מרגיש, הוא אמנם נראה חזק, אבל הוא לא. אך אם הוא חזק מספיק כדי להיות אמיתי לרכות שבו, הוא חזק באמת. אמנם אולי אף אחד לא יאשר את זה, אבל זה כוח פנימי, שיאפשר לו לשרוד בטראומות שעוד' יבואו.
וחוץ מזה, אם פלג מים אחד, מתאחד עם עוד פלג מים, ועוד אחד, זה כבר נהר שוטף, ומי יכול לעוצמה של נהר בדרך אל הים הגדול?
**
"המים תמיד יגיעו ליעדם, כל עוד אין חסימה בין המקור לנתיב".

*
"דרכי היא דרך המים
נשמתי יוקדת אש
רוחי מעירה לחיים
וסופי עפר"
ג.ר.

 

 

פורסם בקטגוריה פרשנות תודעתית, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>