משחקי מלחמה

" אימוץ הלחימה כדרך חיים אינו דבר זר, שמענו על לגיון הזרים, על עמים החיים על חרבם שנים רבות, אך 'לוחם התודעה' (במקור כתוב 'לוחם הישות') בא מאסכולת לחימה אחרת שאפשר לכנותה בשמות שונים: לחימה כחולה, לחימה דולפינית, לחימה סמוראית, לחימת האביר, אך השם היאה לה ביותר היא לחימת התודעה. זו לחימה המבוססת על הגישה הרכה, הגישה הרכה היא דרכה של התודעה ושל הנפש הנאבקת בדרך המאבק השקט, בניגוד לגישה הקשה של הגוף, שדרכו חמה, תחרותית ותוקפנית, דרך המאבק הרועש. קשה לנצח את הלוחם הדולפיני, היות שמלכתחילה הוא מופיע כמעין קולומבו של שדות הקרב ועל כן כה קל לטעות בו ולזלזל בו. אחת הטעויות הנפוצות היא לראות בו מפסידן מושבע. לא שהוא מעוניין להוליך שולל בעניין הזה, הוא פשוט כזה, הוא נראה בלתי מזיק כאילו הוא נכנע מראש. גם אין לו שום בעיה להפסיד מפעם לפעם, כך הוא מוריד את רמת הערנות של היריב, אבל הכישלון או המפלה אינם סוף פסוק, אלא רק פסיק, מרווח לנשימה, כי לאחר זמן מה יקום מן האפר של עצמו, כעוף חול אגדי.
לוחם התודעה הוא לוחם שמזדרזים להספידו, יציאתו לקרב נראית בד"כ כיציאה לקרב אבוד מראש. בהתחלה הוא אינו עושה שרירים, להיפך, הוא מתנהג כמי שנותן שיובילוהו באף, כחנון מושלם. התדמית החנונית, או הקולומבואית שלו, עוזרת לו לזרוע בלבול ולהפיל תרדמה. ההתנהגות המפסידנית הזאת יכולה להימשך שנים, כל עוד מנגנון הזעם אינו נדלק בו בפנים הוא יכול לחכות עד אין קץ כמו ציד בשיחים, מחכה להזדמנות שתבוא ואם היא לא תבוא, הוא ילך הביתה בלי עימות. אך הוא לא ייתן ליצר הקרב להתלהט בו רק מפני שרגשותיו פגועים, הוא יתעורר לקרב רק אם הותקף ישירות והיריב נחשף ואיבד את יתרון ההפתעה. הוא לעולם אינו תוקף בזמן שהיריב מכתיב, הוא משתדל דווקא להפסיד כשהיריב נמצא ביתרון, כדי שאח"כ יוכל לירות מבין השיחים בזמן הנוח לו, ובעיתוי המפתיע ביותר מבחינת היריב. בינתיים הוא שרוע בין השיחים, נראה זרוק ומקרי, ממתין להזדמנות הנוחה לפעול בזמן שלו ובזירה שיבחר.
סבלנות, אורך רוח, שני אלה הם שמו שאמצעי של הלוחם הכחול. קר מזג כדוב בשנת החורף ונחוש כנמייה הצדה מזון. הוא ניחן בעצבי פלדה, הוא יכול להמתין כל חייו, אבל בפנים יש מטוס קרב בכוננות, ממתין לרגע שיוכל להמריא. הוא חיית קרב כה מיומנת עד שהוא נראה כמו שיח, כמו קפל קרקע, הוא מתמזג עם קרקע ובאפלולית הוא פועם בשקט כמלכודת מוסווית כהלכה באדמה בטרם תינעל על הנלכד בה.
הוא מעדיף תמיד להיות סביל, לעולם אינו יוזם קרב, אינו יוצא לקרב, הוא ממתין בזירה שלו עם המלכודת שלו ובזה כוחו. השילוב הזה של מראה לא אכפתי ודריכות פנימית, הוא שילוב קטלני.
ניצחון הלוחם הסמוראי אינו בכיבוש טריטוריה או יעד כלשהם. לא בתחום הבלתי נראה של החיים הפנימיים שלו ושל היריב. נצחונו הוא החלשת היריב והתחזקותו שלו.
החלשת היריב מתבטאת בזריעת בלבול, מבוכה, פחד וחוסר וודאות. ההישג הגדול של הלוחם הכחול, לוחם התודעה הוא בזריעת ספק עצמי בשורות היריב, חשיפת היריב לחולשות שלו עצמו, לתסכוליו ולפאשלות שלו ואז להניח לו למוטט את עצמו מבפנים.
המלחמות אינן על טריטוריות מוחשיות, אלה הן מלחמות פסיכולוגיות שבהן מנצח זה שהצליח לאתר את חולשת היריב ולגרום לה שתמוטט אותו מבפנים.
בסופה של ההתמודדות נמצאים שני הלוחמים באחד משני מצבים: הם מקבלים אישור, גיבוי וחיזוק למאבק הפנימי שלהם, או שהם חווים את תחילתה של ההתפוררות הגדולה. ואז הכל מתחיל ליפול כמו גשר של קוביות דומינו. הלוחם המנצח רק נוגע קלות ב? הדומינו הראשון של היריב וכל היתר נופלים מעצמם.
בקרב אמיתי אין כוח חיצוני שרומס את הכוח החיצוני של הזולת. בקרב האמיתי הגיבוש הפנימי והמשקל הפנימי של שני היריבים מושמים על כף המאזניים. המגובש והאותנטי משניהם מקבל חיזוק ויוצא עם תעודת כשרות. זה שרק עשה קולות של גיבוש אבל הקדיש את עצמו במשך שנים לתהליך של הזנחה פנימית, מתחיל לחוות את אויביו הנוראים ביותר של האדם- הדמונים הפנימיים הקמים עליו מבפנים.
וכאן אני מסיים עם סיפור שאני מאוד אוהב: ''על צ'י ד'סינג טסו הוטל לגדל תרנגול קרב בשביל אדונו. לאחר עשרה ימים שאל האדון- 'האם הוא כבר מוכן?', ענה צ'י- 'לא אדוני, הוא עדיין נפוח כולו ומלא זעם'. חלפו עשרה ימים נוספים והנסיך שאל שוב על מצבו של התרנגול. צ'י אמר- 'עדיין לא אדוני. הוא ניצב על המשמר בכל פעם שהוא שומע תרנגול קורא. שוב שאל הנסיך ושוב ענה צ'י- 'עדיין לא אדוני, הצורך להילחם עדיין בוער בתוכו. עשרה ימים נוספים חלפו וצ'י אמר לאדונו- 'הוא כמעט מוכן. עכשיו, גם כשהוא שומע את קולו של תרנגול אחר, הוא אינו מגלה שום סימן של התרגשות. נדמה עכשיו שהוא עשוי עץ. כל האיכויות שלו בהרמוניה מושלמת, אין תרנגול שישווה לו, כולם יברחו מפניו בין רגע.''
מתוך 'מסע אל הישות הפנימית'

פורסם בקטגוריה לוחמה תודעתית, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>