מעורבות רגשית, האספקט המעשי (דיאלוג).

כשנכנסים למעורבות רגשית אין אנשים טובים, גדולים אין אנשים מיוחדים , כולם יורדים לרמת מודעות של אפס . במעורבות רגשית אתה הולך לאיבוד, אתה ננעל בסבך רגשות של כעס ,פגיעות ועלבון וזה כובש אותך. כשננעלים שוכחים את הכל . יש קיר אטום ,העולם פשוט נעלם ,אין אלוהים אין אף אחד- רק העלבון והפגיעה שלך .
ככל שהמעורבות הרגשית חזקה יותר אתה פחות מוכן להודות שאתה בפנים .
הרגשות הטובים שהיו לך כלפי האדם עימו אתה מעורב רגשית ,לפני שנכנסת עימו למעורבות הרגשית, כאילו נעלמו ולא קיימים .אתה לא מסוגל לראות אותם. אתה גם לא יכול להיות במצב של הכרת תודה חיבה והערכה כלפיו ( לחוש את זה באמת ) אתה שוכח מיהו בשבילך, אתה לא רואה כלום רק את הקושי שלך.
הוויתור על מעורבות רגשית מאד קשה, כי האדם המעורב רגשית צריך להתעלות מעל עצמו.
מעורבות ריגשית הנו נעילה של כל המערכת סביב ובתוך רגש פגוע. וברגע שאתה ננעל, כלום לא קיים זה כמו שריר שנתפס והתכווץ ואין אפשרות לשחרר אותו.
יש כוח מאד חזק למעורבות הרגשית . זה כמו מלכודת של ברזל .
מעורבות רגשית היא נעילה , שחייבים לצאת ממנה כי היא תוקעת את התקשורת ביחסים.
ועבור אדם המצוי בדרך תודעתית – דווקא המעבר מן המעורבות הרגשית ישירות לעולם התודעה נותן רווחה רבה למערכת וגם לאדם, בתנאי שהוא יזכור לקראת הפעם הבאה, כמה נורא זה היה להיות בפנים, וכמה נהדר זה להיות בחוץ…
ועם זאת, ולמרות הרווחה שבמעבר הדרמטי ישירות ממעורבות ריגשית לעולם התודעה עדיין, ככל שהמעורבות הרגשית תהא קצרה יותר כך זה יהיה יותר טוב. כי כפי שזה דרמטי לחיוב במעבר ממעורבות רגשית לתודעה, כך זה דרמטי לשלילה, המעבר ממצב תודעה ער או גבוה ישירות למצב של מעורבות ריגישת. ועכשיו
איך יוצאים מזה?
הדברים שאפשר לעשות עם מעורבות רגשית זה לנסות :
א. לא להיכנס לתוכה
ב. לזהות אותה כמה שיותר מוקדם
ג. לצאת ממנה כמה שיותר מהר
אם אתה לא מסוגל לצאת ממנה וכל עוד אתה בפנים אז צריך להתעסק עם זה כמה שפחות . לא לתת לה לשאוב אותך חזרה . לשים איזשהו קו /מחסום בספירלות הפנימיות .
כדי לצאת ממעורבות הרגשית –
הדבר הראשון זה להודות בפני עצמך שאת במצב הזה של מעורבות רגשית והתנגדות.
אם אתה לא מודה בזה אתה לא יכול לצאת מזה .
כדי לוותר על המעורבות הרגשית , אדם צריך ל"בלוע"  גאווה . השאלה הגדולה היא האם הוא מוכן לעשות את זה.
כדי לצאת מהמצב יש לשים על כף המאזניים – מצד אחד ,את הרגשות החיוביים שיש לך כלפי אותו אדם איתו אתה מעורב רגשית , במיוחד אם הוא יקר לך , קרוב אליך ולזכור מי הוא עבורך, ומהצד השני את הויתור שלך על המעורבות הרגשית ולבחור מה יותר חשוב עבורך – הגאוה , האגו שלך או, ההערכה והיחסים שלך מול האדם שמולך .
ברגע שאתה מודה ,ברגע שאתה רואה אותה, היא מסתלקת. הכוח שלה עליך בזה שאתה מכחיש שהיא קיימת .
ברגע שאתה מודה במשהו אתה משתחרר ממנו ואז הרבה יותר קל לראות את זה . ואז זה כבר לא משנה עבורך כלום , ואין לזה שום חשיבות בעינייך .
הפעלת כלים להתמודדות במצב של מעורבות רגשית
שלב ראשון, לעצור את זה במרחק בינך לבין הגורם (להציב קיר דמיוני חוסם)
אם זה פגע בך – לא לתת לזה להיכנס . ולזרוק את זה מעבר לכתף, מעבר לגב.
אם זה חדר פנימה- לדחוק את זה למטה דרך הרגליים לרצפה.
ואם שלושת אלה לא עובדים, לנסות לא להשאב לסיבוביות של זה, לא להזין את זה, ובמקום זה לחזור על מילת מנטרה או לדמיין תמונה של משהו שהוא אנטיתיזה למעורבות הרגשית . למשל לחזור על המילה תודעה כל הזמן או לדמיין תמונה של שיחה תודעתית , כדי ליצור משקל נגד לספירלה הנגדית של המעורבות הרגשית.
תרגיל התרחבות ליקום
לכווץ בבטן כיווץ קטן, להקטין ולהגיע עד לרמה של תא באצבע הקטנה ברגל אחת ולהתחיל להרחיב את הכיווץ מהבטן החוצה במעגלים הולכים וגדלים בהדרגה קודם לחלל של החדר, לחלל של הדירה, של עיר המגורים וכך הלאה , של המדינה , המזרח התיכון כדור הארץ ,היקום כולו וכו'
מטרת תרגיל זה לקבל פרופורציה של מהו הכאב האישי שלך מול הקיום שלך כבן אדם, מול החיים מול כדור הארץ מול היקום, להרחיב את התודעה את המסגרת שבתוכה המעורבות הרגשית מתרחשת .
ואז כשמקבלים פרופוציות, הכאב הרגשי הקטן מול היקום הענק, בדרך כלל המעורבות הרגשית מתפוגגת.

פורסם בקטגוריה אימון תודעתי, המלכודות והמוקשים שבדרך, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *