תודעה ומיניות -כמסע התודעתי

ובתחילה, להגדרות:
תודעה: ראשית, התודעה היא אזור ורמה שלרוב לא מתפקדים אצל מרבית בני האדם.
שנית, התודעה עובדת דרך הצופה האובייקטיבי. היא האני היודע, בעוד שהנפש היא האני החווה. אוספנסקי בחיפוש אחר המופלא. עמ' 169 אומר כי: "תודעה האי מצב שבו אדם יודע בבת אחת כל מה שהוא יודע בדרך כלל, ושבו הוא יכול לראות מה מעט הוא יודע וכמה סתירות יש במה שהוא יודע".
מיניות: יכולת וצורך של האדם לבוא במגע מיני עם אובייקטיבים אטרקטיביים, מבחינה מינית, מבני המין הנגדי (בתשעים אחוז מן המקרים).
(עם זאת, אפשר (ואולי רצוי) לבוא עם עוד עשרות הגדרות שונות לשני מונחים אלו, והן תהיינה צודקות לא פחות. אך לצורך הדיון הזה, אלו הנחות היסוד שמהן אפשר להתחיל).
למעשה, המיניות והתודעה הנן שני הקצוות היותר מרוחקים במערכת האנושית. האחד קשור לראש והאחר לאגן. (אם לא נתייחס לגפיים כאל חלק מן המערכת, אלא רק כאמצעי עזר לתקשורת עם העולם.
התזה של מאמר זה גורסת כי במקום בו התודעה מתחילה, היצריות והמיניות אמורות להסתיים. והיכן שהחושניות והיצריות מולכים – אין מקום לתודעה.
וכאן צריך לציין, בפעם הראשונה ולא האחרונה, כי אין מדובר על הימנעות מפעילות מינית, או הימנעות מפעילות תודעתית, אפשר לעסוק בשניהם בו זמנית, השאלה היא: אחרת: היכן מרכז הכובד, זה מה שחשוב.
אילן להיתלות בו, כאן, הוא מודל הצ'אקרות של היוגה. שם הצ'אקרות הנמוכות הן צ'אקרות המין והיצר ואילו הצ'אקרות הגבוהות הן של התודעה, המנטליות והחשיבה.

 

לפי תזה זו המיניות, היצריות והחושניות שייכות למדרג הנמוך של המערכת הפסיכו-פיסיולוגית.

התודעה שייכת למערכת הגבוהה והלא מנוצלת בדרך כלל של הראש והחשיבה (עשירית בדרך כלל). לפי מודל זה, אנשים יצריים לא יגיעו לרמות הגבוהות של נסיקה תודעתית ופילוסופית.
יש כאן תובנה פשוטה מאוד, כמעט פשטנית: האדם הנו מערכת מדורגת המשתרעת מלמטה כלפי מעלה. כמו פירמידה.
כשרמת היצר היא הנמוכה והרחבה ביותר. ורמת התודעה היא הגבוהה והצרה ביותר.
לפי סדר עולה, מנמוך לגבוה:
רמה 1. יצרים, אינסטינקטים, דחפים. רמה נמוכה ביותר (הבסיס התחתון והרחב של הפרמידה).
רמה 2. חושני, משיכה מינית
רמה 3. רגשי, אהבה.
רמה 4. רגשי, אמפטיה.
רמה 5, שכל, אינטלקטואלי.
רמה6, שכלי, אינטואיטיבי
רמה 7 תודעה. רמה גבוהה ביותר (הבסיס הצר והעליון של הפרמידה).
כאן מדובר על שבע מדרגות. כל מדרגה היא מרכז כובד. ואדם יכול לחיות בתוך מרכז כובד בדרגה אחת מתוך השבע, כשיש לו אפשרות להגיע לחלק מן הרמה שמעל וחלק מן הרמה שמתחת למרכז הכובד שלו אבל לא יותר.
כלומר, אדם שמתבסס ברמה התחתונה, זו של היצרים, יחווה קושי לחוות אמפטיה. ואהבה הוא יוכל לחוות רק בהבלחות.
ואילו אדם שמצוי ברמה 4, (אמפטיה), יוכל לחוות הבלחות אינטואיטיביות מצד אחד, והבלחות חושניות מצד שני, אבל לא יגיע לרמת התודעה מן הצד הגבוה, ולא יגיע לרמת היצריות של הדחפים, מן הצד הנמוך.
וצריך להבהיר, שוב, זה לא אומר שאדם ברמה 7 לא יחווה מיניות ואדם ברמה אחת לא יחווה תודעה. אך אלה יהיו חוויות נעדרות אש. ואם תהיה אש, זה יהיה 'על אש קטנה' או 'אש נמוכה'…
אדם ברמה שבע יחווה מיניות בעיקר כפורקן, ולא כחוויה מינית מהממת וסוחפת. ואדם ברמה 1 יחווה תודעה, כהבנה מסקרנת או מעניינת, אך לא כפיצוץ במוח.
אין ספק כי זהו מודל מקומם מעין כמוהו. כי אנשים מאמינים שהם יכולים לחוות את כל קשת החוויות מאחת לשבע. ועל כן ירגישו כאילו גזלו מהם את מה שהם מאמינים שמובטח להם ואליו הם יגיעו או הגיעו.
לפי המודל המובא כאן, לאדם המדיף מיניות קשה להצטיין בתחום התודעה. ואילו לאדם בעל נוכחות והקרנה תודעתית קשה להיתפס כבעל משיכה מינית חזקה, כי השניים שייכים לקטבים שונים ורחוקים שאין ביניהם גשר.
אם האדם ממוקם בקוטב אחד, קשה יהיה לו לאכלס את הקוטב הנגדי.
ועם זאת, גישות בעידן החדש מדברות על כך שהאנרגיה המינית היא המשאב הרוחני או התודעתי החשוב ביותר. ויש או לחסוך באנרגיה מינית, רק לרבייה (הדתות הגדולות), או לעשות התמרה של האנרגיה המינית לאנרגיה רוחנית (הטנטרה).
ואילו כאן נטען כי לא זה ולא זה. מנקודת המבט של מודל 7 הדרגות, העיסוק במין כמשהו בעל חשיבות עדיפותית – יכול רק לעגן את האדם עמוק יותר בדרגות התחתונות ולהרחיק אותו מהדרגה התודעתית.
בטנטרה מגבירים את האנרגיה המינית, מנענעים את האגן, כדי לשנע אנרגיה מינית שתתפשט בכל הגוף. גישה זו הייתה גם גישתו של וילהלם רייך, שהאמין ששחרור האנרגיה המינית תבריא ותפתח את כל המערכת.
שתי הגישות, גם גישת הטנטרה וגם הגישה הביואנרגטית של רייך ותלמידו אלכסנדר לואן – יוצרות מיקוד באנרגיה המינית.
אך, כאמור, כל העיסוק במיניות כמשהו מרכזי, רק מעגן את האדם בדרגות הנמוכות של המערכת שלו ומרחיק אותו מדרגת התודעה.
למה הדבר דומה? לבית שמשתרע בין מרתף לפנטהאוז, אך השוכנים בבית עוסקים במרתף, מסתגרים במרתף, במקום לנקות אותו כדי להגיע לפנטהאוז.
עם זאת אין זה אומר שצריך לסגור את המרתף ולהסתגר בפנטהאוז, כלומר, כדי להיות אדם המבוסס ברמת התודעה, אין צורך להימנע מפעילות מינית, או אפילו מחשיבה עליה.
השאלה היא אחרת: היכן מרכז הכובד של האדם? להיכן הולכות רוב האנרגיות? לחלק העליון או התחתון?
האדם נולד עם מרכז כובד תחתון מודגש: יצרים, דחפים וכו', שרובם ככולם דוחפים אותו לצרכנות של תענוג והנאה. אך האדם יכול לפתח מרכז כובד חדש, שישכון בראש.
מרכז הכובד ההתחלתי (יצרים), הנו מרכז כובד אינפנטילי, בניגוד למרכז כובד הבוגר (תודעה).
מרכז הכובד הראשון, מקבל פקודות מן האגו. בעוד שמרכז הכובד השני מקבל הוראות מן העצמיות הנפשית.
אם מרכז הכובד התחתון עוסק באינטרסים מיניים ורגשיים, הרי שמרכז הכובד העליון עוסק בהפקת משמעות, בהעמקת הבנה ובעיקר ביצירת חוכמה מתוך חומר הגלם של הקיום.
לאדם אין אפשרות לקיים שני מרכזי כובד. למעשה מעט בני אדם מצליחים להעביר את מרכז הכובד מן החלק התחתון לעליון. אם יצליחו לעשות כן, יהפכו ליצורים חופשיים, חופשיים מרודנות האגו, מכורים לזהב החוכמה.
בעשותם זאת, הממלכה שלהם עברה שידרוג: מרמה פסיכולוגית ויצרית לרמה תודעתית ונפשית. ושוב, זה לא שאדם בעל מרכז כובד תחתון – לא עוסק בלימוד והבנה, ואדם בעל מרכז כובד עליון – לא מקיים פעילות מינית, זה רק עניין של מרכז כובד. להיכן הולכות רוב האנרגיות? מה מצוי במרכז ההוויה של האדם? זה לא: 'הכל או כלום', אלא עניין של יחסיות ופרופורציות.

 

על התגבשות:

המטרה של עבודה תודעתית היא לגרום להתגבשות של מרכז כובד ברמת התודעה. זהו מצב בלתי הפיך. שבו מרכז הכובד נודד מן המיניות, היצריות והרגשנות, אל מרכז של חוכמה ואמת.
אך לעיתים אדם יכול למצק מרכז כובד עליו מבלי שעשה עיבוד זיקוק וריסון של האנרגיות הנמוכות. ואז מתרחשת התגבשות לא נכונה. התגבשות לא נכונה מתרחשת כשלא נותנים לתהליך האורגאני להתרחש מעצמו, ומאיצים או מכריחים אותו, או על ידי תרגילים אינטנסיביים, או על ידי חשיפה מאסיבית לאדם בעל תודעה מוערת או ערה (כשהתלמיד מכריח עצמו להפנים את החומר).
כשאין לתלמיד את היכולת להכיל את הרמה של מה שהוא קולט והוא בכל זאת מכריח עצמו – יכולה להתרחש התגבשות לא נכונה. ואז חלקים נמוכים מצליחים להסתנן לחלקים הגבוהים.
והחלקים הנמוכים משבשים את השדה הנקי של החלקים הגבוהים.
הכוונה כאן היא, שאם אדם שמקים מרכז תודעתי, לא מצליח לזקק ולעדן ולרסן ולנתב את האנרגיות המיניות, אז הן יכולות להסתנן לרמת התודעה, מה שיוצר התגבשות לא נכונה. וזה מצב קשה ומסוכן.
אך יכול לקרות, בהעדר הדרכה נכונה וצמודה.
הגדרה 1:
CRYSTALLIZATION: The process of psychological characteristics becoming fixed and permanent. Right or correct crystallization refers to someone who has made HIGHER CENTERS permanent within themselves. Such a person has evolved into a CONSCIOUS BEING. Wrong crystallization refers to someone who has become set in mechanical patterns that are incompatible with awakening.
מתוך:
http://www.gurdjieff-ouspensky-centers.org/english/principles_of_the_fourth_way/glossary.shtml
הגדרה 2:
The process of psychological characteristics becoming fixed and permanent. More specifically, wrong crystallization. More specifically, wrong crystallization refers to someone who has become set in mechanical patters that are incompatible with awakening, while right or correct crystallization refers to someone who has made HIGHER CENTERS permanent within themselves.
מתוך:

http://www.apollo.org/english/glossary/z_crystallized.shtml

 

פורסם בקטגוריה אודות התודעה, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>