המפה הקוסמית

פגישה של ש. עם גבריאל.
חודש יוני, 2008.
פתיחת השיחה: ש. מעלה שאלה לגבי הצורך של אנשים וקבוצות שעוסקים בעבודת פיתוח והערת התודעה, לתרום לאנושות על ידי תיעול התודעה והמודעות אודות החשיבות של עבודה תודעתית כלפי בני אדם שאינם עוסקים בעבודה תודעתית, כדי שזה ישפר את חייהם.
ג. תראה, אם מוציאים את אלמנט התודעה מבני האדם אנו מקבלים יצורי אנוש שלא יודעים למה הם פה, שחיים, נהנים, משתדלים להפיק כמה שיותר כדי להיות מאושרים. ואם עניין התודעה יוצג להם, הם לא רוצים תודעה ולא רוצים לדעת על תודעה.
המצב כפי שהוא כיום הוא מצב של ניצול הדדי, בני אדם מנצלים את הטבע כדי להנות ולעשות חיים, והטבע רוצה להפיק מהם הולדה נוספת, שכפול. וזאת מטרתו. כך הם פני הדברים כיום. צריך להסביר כי הטבע אינו היקום, הטבע הינו אירגון מקומי שדואג לעצמו, עם זאת הטבע (הסדר על הפלנטה) הוא חלק מן הסדר היקומי. ולפני שעוסקים בבני אדם, ובקשר ביניהם לבין הטבע, צריך להבין מה אנו עושים פה מבחינה קוסמית, ומה הקוסמוס היה רוצה מאיתנו. למה אנחנו פה מבחינה קוסמית. כלומר, אני צריך לפתוח את התמונה: מה בני אדם עושים כאן מבחינה קוסמית:
ראשית צריך לקחת את 'קרן הבריאה', שזה מודל שגורדייף פיתח ושמסביר איך דברים בבריאה מאורגנים מבחינת סדר קוסמי.
Ray of Creation

 

The Ray of Creation is an esoteric cosmology which was taught by G.I. Gurdjieff.

http://en.wikipedia.org/wiki/Ray_of_.geocities.comCreation
http://www/Tokyo/1236/rayofcreation5.html
 

 

אלוהים הוא מס. 1 בדיאגרמה שלמעלה, הוא האבסולוט, התו דו. הוא איש עסקים שיצר השקעה שצריכה להחזיר את עצמה. הוא ברא את העולם כי הוא הרגיש שהוא הולך ומתמעט.
הוא משקיע חלק מעצמו בבריאה כדי שתחזור אליו עם נסיון ,עם תוצרת, עם משהו שלא היה בו בהתחלה ותעשיר אותו. זו המטרה של כל בריאה וגם הבריאה הזו.
אולם קיימת סכנה שכל השקעתו של אלוהים לא תחזור אליו וזאת עקב חוסר תפקוד של 2 נקודות השוק. אחרי מספר 2 ואחרי מספר 5. השוק היא נקודה שבה הכוח שהגיע עד כה אזל וצריך דחיפה נוספת כדי לעבור לשלב הבא. (חוסר התפקוד הוא העדר הדחיפה הנוספת, לשלב הבא, מעבר לנקודת השוק).
הפונקציה שהשוק ממלא, היא שאם השוק משמש נקודת כניסה לכוח חיצוני, הוא יכול לאפשר לכוח שהיה פני השוק לעבור לשלב הבא.
השוק הראשון, הוא אחרי שתי פעימות, (בשליש הראשון של הבריאה), ומה שמאפשר את המעבר לשלב הבא זה כוח הרצון של אלוהים. הוא נותן PUSH. כאן אין בעיה, הבעיה של אלוהים מתחילה לאחר שהוא עובר 2/3 של הבריאה. בשוק השני. אלוהים לא יכול להשפיע לאחר השליש השני, הוא יכול להגיע עד השוק השני, לא מעבר לו ולא אליו. .
אנשים שאלו בטלוויזיה איפה אלוהים היה בשואה? התשובה מאד פשוטה, אלוהים לא יכול להגיע לפה! אחרת הוא צריך להפר את החוקים של עצמו. ככל שזה מתרחק מאלוהים זה נעשה יותר אוטומטי ומכני.
הבעיה נוצרת באינטרוול (שוק) השני, זה שבין השמש לפלאנטה. לשם כך אלוהים ייבא מלפני מספר 2, מלפני נקודת השוק הראשונה, משהו שיצר את המין האנושי שבעצם לא שייך לפלאנטה הזו. והמין האנושי אמור להוות הכוח שיגשר על פני מרווח השוק השני. מה שאומר ש: אנחנו רחוקים מהבית!
כשאני אומר "אנחנו" אני מדבר על הנפש.
זה ההבדל בין נפש בני האדם לנפש בעלי החיים. נפש בעלי החיים היא פלאנטרית , שייכת לכדור הארץ. נפש האדם באה ממקום גבוה יותר. גם מהמקום ממנו באות הנפשות יש רמות והנפשות שמגיעות לכדור הארץ אינן באותה הרמה.
כל דבר רוצה לחזור בחזרה למקום ממנו הוא בא, אבל קודם כל הוא צריך לצאת מן הכלא. הנפש לכן רוצה לחזור בחזרה, דבר שהיא יכולה לעשות רק לאחר שהגוף הפיסי מת! ורק אם יש לה כלי תחבורה, וכלי התחבורה זה התודעה שצריך לפתח. ואכן אלוהים רוצה שנפתח תודעה. ותודעה היא סוג של אנטנה שקולטת שידורים קוסמיים. הנפש עצמה גולמית, היא צריכה לפתח משהו שיקלוט את זה, שזו התודעה.
הפלאנטה היא רפלקטור. 70% מים והיתר סלעים מחומר קשה, זה אומר שאנרגיה קוסמית מגיעה אך אין מה שיקלוט אותה והרוב חוזר חזרה. הירח הוא 100% רפלקטור, כולו סלעים.
אם כך, כל שלב בקרן הבריאה צריך לצמוח ולהפוך למה שלפניו, הירח לפלאנטה הפלאנטה לשמש וכך עד שהכל חוזר לאלוהים. אבל צריך מאיץ או טרנספורמטור, וזה התודעה.
מאז התאונה הקוסמית, לבני אדם אין תודעה והם חיים על רמה של בעלי חיים. יותר מזה, כשדבר גבוה מתנוון הוא יורד יותר נמוך.
פרטים על התאונה הקוסמית בלינק הבא:

 

http://www.zeropoint.ca/slugs_chap5strange.htm

קטעים מסקירה של סיפורי בעל זבוב לנכדו, שמספר על התאונה הקוסמית:

The first disaster came about due to the comet Kondoor's collision with earth, this itself was a cause, which led to the creation of the Moon and Anulios, and to the changes Beelzebub mentions here in the life span and quality of vibrations of earth beings. Later in the Tales Beelzebub will return to the Fall of other great centres of culture, in the past Babylon, in the future Paris.
Beelzebub then relates an engrossing story about the early life of Earth, which is
filled with psychological implications. Due to cosmological disturbances, two fragments
broke off from the Earth early in its creation—one was the moon, the other what
Gurdjieff calls Anulios which Earthmen do not know exists. In order to maintain the
balance of the universe, it was necessary to ensure that these two satellites remain
orbiting around the Earth, and Earthmen were required to give off a certain substance
that would facilitate that end. Fearing that if the Earthmen found out what their
function was, they might find no reason for continuing to live, the higher powers
implanted an organ in them called Kundabuffer which prevented them from perceiving
their true condition. Later the organ was removed, but unfortunately its consequences
remained and they remain to this day. The Kundabuffer was only intended to prevent
man from seeing reality, but it also caused the additional qualities of self-love, vanity,
swagger, pride, etc. These qualities are psychological and emotional props which put a
cloud over the true nature of man. Hence, man needs a vantage point beyond the cloud,
as if from Mars, to see this real nature and to discover there the purpose of his life.
Gurdjieff presents this purpose not only as an aim, but as a duty—a duty quite separate
from the usual ethical and moral obligations.

***
Beelzebub's Tales Commentary Copyright © 1964 T. W. Owens & S. D. Smith
www.Gurdjieff-Bibliography.com

ש: אם אני מבין נכון אלוהים ירד למטה כדי להעלות חזרה כוחות למעלה? אז מזה הכוחות האלה?
ג: החיים האורגנים צריכים לעבד ולהתמיר את הכוחות הקוסמיים כדי שתיווצר כאן אנרגיה שתיעוד למטרות טרנסומטוריות .
כלומר, התודעה האנושית צריכה להתמיר אנרגיה קוסמית כדי שתהיה נגישה כאן על הפלנטה לצרכי צמיחה של הפלנטה והירח. ואז היא אמורה לקחת את כל שנוצר על הפלאנטה ולשדר את זה חזרה לאלוהים. כלומר לאנושות יש פונקציה כפולה, דו כיוונית, לקלוט אנרגיה מהקוסמוס ולהחזיר חזרה אנרגיה מעובדת.
ש: התודעה קולטת אנרגיה קוסמית? עוד לא הבנתי איך זה חוזר בחזרה לאלוהים?
ג: לפני שזה חוזר, איך זה צומח? ובכן תודעה צומחת על ידי ידיעות. איך תודעה גדלה? אתה לוקח חוויה, מתרגם אותה לידיעה, והידיעה מגדילה את האיכות והנפח של התודעה שלך. כלומר התודעה גדלה מידיעות חדשות וטהורות שאתה מפיק מתוך החוויות שלך. האדם יכול להיות מכונת עיבוד לחוויות לשם תרגומן לתדר תודעתי. (כדי לעשות זאת, האדם צריך לעשות דבר דומה למה שעשה אלוהים כשייבא את נפש האדם מגבוה, אל הרמה הנמוכה שבין הפלנטה לשמש (השליש האחרון בבריאה), האדם צריך לעשות דבר דומה לעצמו, לקחת חלק מן התודעה ולשתול אותה כצופה פעיל ומודע, בחלק שבין עצמו ובין העולם, בשוק שבינו לבין העולם, שוק דרכו זורמות אליו חוויות. הצופה מתרגם את החוויות לאנרגיה תודעתית).
אלוהים רוצה לגדול כתוצאה מדברים "שעושים", עם האנרגיה שלו. כלומר לתרגם את חווית הקיום לידיעה ואז להחזיר חזרה. כלומר הצופה שלנו (שגריר התודעה) צריך להפיק ידיעות עבור צמיחת התודעה שלנו והתודעה שלנו צריכה להפיק חוכמה כדי שאלוהים יצמח. ואם הצופה עובד אז התודעה הופכת ליותר מרשימה וגדולה ויכולה לעשות יותר עבודה.
כפי שהתוצרת של האדם צריכה להיות ידיעות, אז תוצרות התודעה שלו צריכה להיות חוכמה. אלוהים רוצה חכמה, החכמה היא תפוקה,, היא מה שבני האדם אמורים לעשות עם האנרגיה הקוסמית.
חוכמה משולה לדבש, וחוויות החיים משולות לצוף דבורים, אנחנו צריכים להיות מכונה לעיבוד חוויות לידיעות וידיעות לחוכמה. וחוכמה היא הדבש האנושי.
החוכמה זו התמרה של חוויה אנושית דרך הידיעה. יש לך חוויה אנושית – ידיעה – חוכמה.
ש: אוקי, אז המקום הגבוה בקרן הבריאה מפיק מהתהליך הזה כוח עבורו.
ג: כך הוא גדל.
ש: לאחר שהגוף מתכלה האם יש משהו שנשאר?
ג: יש חוק קוסמי שכל דבר חוזר למקום ממנו הוא בא. כשהגוף מתפורר התדר שהיה שמור באותו הגוף חוזר למקום שממנו הוא יצא. זה חוק, תדרים זהים שואפים להיות היחד.
אם הצלחת ליצור גוף תודעה. אז עשית זאת על ידי יצירת שלושה גופים שביחד מרכיבים את גוף התודעה גוף אמוציונלי גבוה, גוף שיכלי גבוה, וגוף מיני גבוה. (כל אחד מהם מורכב מן החלק הגבוה של החלקים הנמוכים (האמוציות, המין והשכל) והחלקים הגבוהים, עוברים תהליך של זיקוק והפרדה מן החלקים הנמוכים, ואז הם יכול לעלות למעלה ולבנות את הגופים הגבוהים). גודרייף אומר שכל אחד מהגופים האלה מסונכרן לרמה אחרת בקרן הבריאה וכל אחד אמור לחזור, בתום הגוף הפיסי, למקום ממנו הוא בא.
עם זאת, הסוגיה הזו אינה פתורה בדרך החמישית. מה קורה לאני בתום הגוף הפיסי? דבר אחד ברור: לאחר שהצלחת להקים גוף תודעתי, האני הישן שלך, האגו, כבר לא קיים, הוא עבר דירה והשתדרג לרמה של התודעה. אך האם הוא מתפרק גם כן, כמו הגוף, או שבתוקף היותו מסופח לתודעה והוא חלק מהתודעה, הוא ממשיך לשמור על הזהות שלו והוא חוזר עם הגוף הגבוה ביותר למקום בקרן הבריאה ממנו אותו גוף הגיע.
http://www.geocities.com/Tokyo/1236/rayofcreation8.html
ש: דיברת על הנפש
ג: הנפש היא הבטריה הראשונית שיכולה לגרום לבני אדם לתפקד כשליחות קוסמית. הבעיה שהנפש לכודה ברוב המקרים ולא יוצאת מהכוח אל הפועל. אם התודעה עובדת היא עובדת עם תקשור לנפש, היא שואבת כוחות מהנפש. הנפש היא אחד הדברים שמזינים את התודעה . הנפש מכונה שקטי והתודעה שיווה. התודעה זכרית והינה אימפוטנטית עד לשלב של התעוררות התודעה, והנפש נקבית והיא אסורה במרתף של היצרים והרגשות שלנו, עד לשלב של עבודה עצמית לזיקוק ועידון רמות הדם (המרכז המוטורי והאינסטיקטיבי, רמות הרגש ורמות השכל. והזיקוק והעידון נעשה בעיקר על ידי שמירת ווליום של שלושים אחוז של חום ומהירות בכל אחד מהם, בנסיון לא לתת לגירויים חזקים מדי להכנס ולהאיץ ולחמם אותם. עבודה זו מאפשרת שינוי קוטביות בשלושת הרמות, שעוברת ממירביות של הקוטב הזכרי למירביות של הקוטב הנשי (שני שליש).
וברגע ששלושת הכוחות הללו, המרכז המוטורי-אינסטינקטיבי (דם), הרגשי והשכלי – עוברים מקוטביות זכרית לקוטביות נקבית (על ידי ריסון ל – 30%, אי התחממות המערכת, אי היכנסות ללחץ ואי היכנסות למעורבות אישית) – הנפש יכולה לנסוע דרך תעלת עמוד השדרה (מה שנקרא קונדליני) ולהגיע ולטעון את התודעה ואז בעצם יש לידה, לידה תודעתית. כתוצאה מן הזיווג של הזכרי של התודעה והנקבי – הנפש,.
ש: אם זה ככה ולאלוהים איש העסקים יש אינטרס שאני אפתח את התודעה, אז אני לא רוצה! אני גם רוצה לדעת מה יוצא לי מזה? מה יוצא לך מזה גבריאל? האם הנאה צרופה בחיים האלה?
ג: שאלה מצויינת! אתה שואל למה בעצם שאדם יפתח את התודעה שלו? ובכן הסיבה הראשונית והמיידית והאגוצנרית ביותר היא: שאף אחד לא רוצה למות והתיזה של הדרך הרביעית היא שהדרך לא למות זה לייצר עצמך מחדש ברמה גבוהה. גורדייף אומר שכל דבר חוזר בסוף למקום ממנו הוא הגיע, מה שקיבלנו מן הפלנטה (בשר, עצמות וכו') חוזר בסופו של דבר לפלנטה, ומה שקיבלנו מן הקוסמוס חוזר לקוסמוס, כך שאם אתה רוצה להמשיך להיות, אז תפתח משהו בעצמך שהוא מעל לרמה של הפלאנטה, פשוט מאד.
אך עם זאת, לא זו התשובה שאני הייתי מנפיק, אני חושב שמי שמפתח תודעה אמור לעשות זאת לא בגלל אלא למרות. ומי שמתאים לעבודה תודעתית הם אנשים שנולדו עם נפש ברמה כזו שזה מייצר אצלם כזה מן דחף שהם לא יכולים להימלט ממנו.
אנשים מגיעים לעבודת פיתוח התודעה לא בגלל שזה מה שהם בוחרים או רוצים. אנשים רוצים קודם כל להיקלט באיזה מסגרת חברתית, אין דבר טבעי מזה. והם מגיעים לעניין פיתוח והקצת התודעה כי עד אז שום דבר לא עבד עבורם!
ש: אתה DOOMED באותה המידה, רק שעתה אתה doomed לדבר הזה שנקרא פיתוח התודעה.
ג: לא מסכים! אני חופשי כי הצלחתי להגשים את עצמי. גורלי היה נחרץ אם כל הזמן הייתי נלחם בדחף הזה שבא מן הנפש שלי. נכנעתי לדחף הזה והלכתי איתו עד למחוז התודעה…
רוב האנשים שנולדים עם נפש ברמה גבוהה נעצרים במצב סטאטי, ומתקתקים למול איזשהו מחסום שהם לעולם לא מצליחים לעבור אותו, כי כדי לעבור אותו אתה צריך לפגוש את המורה הנכון ומורה נכון שהגיע למצב שהוא יכול לעזור לך לברוח מהכלא וזה דבר די נדיר, יש הרבה מורים שהגיעו למשהו אך לא יודעים ללמד, ולהגיע לקטע שיש לך מורה וגם יש לך תקשורת איתו וגם שהמורה ישקיע בך עבודה אינדווידואלית אישית, וגם תראה תוצאות – זה לא דבר של מה בכך, .
צריך לעשות עבודה תודעתית כדי לשחרר את הנפש ולצאת מן המצב התקוע של אאוטסיידר עם נפש גדולה בחברה קונפורמית ונורמטיבית. ועבודה תודעתית זה לא להיות דתי. הדת, זה לצאת חובה כלפי אלוהים על ידי יצירת המכנה המשותף הנמוך ביותר. הדת, היא גישה אינפנטילית לעניין החידה הקוסמית וסוגיית האלוהים. הדרך החמישית היא מיסטיקה, הדת היא לא! דת היא לתת לבני אדם נחמה כאן ועכשיו על ידי שייכות לגוף שנותן להם תעודת ביטוח כנגד כל הרעות החולות שקורות בחיים. אתה מאבד את נכסיך אתה חולה….בוא לדת תאמין באלוהים שלנו בשליחו והוא יחזיך לך. אמונה זה שכנוע עצמי שעושה טוב. (וברמה הפסיכולוגית הוא עובד, ועוד איך). אך בדת, במקום לעבוד על עצמך ולפתח מה שתקוע, ולנקות את היבלית מן המקדש, אתה מעדיף לסגוד לדמות שגיאה ולמלא אחר מה שאומרי לך שהיא רוצה שתעשה כדי שהיא תהיה מרוצה ממך. ובזמן הזה, היבלית הרגשית, הייצרית והשכלית ממשיכה להתפשט.
ש: איך אני יכול אז להאמין בקרן הבריאה? הרי אני לא יודע באמת שזה נכון?
ג: זה לא אותו הדבר כמו "תאמין באלוהים". אני אומר שיש פה מודל שיכול לעזור להבין את הקונסטלציה.
ש: אם אתה מתכוון לאמונה עיוורת אז אני מסכים איתך
ג: הדת זה יותר עניין חברתי מאשר רוחני.
האנושות מצויה כיום במקום די מדורדר מבחינת מצב הנפש והתודעה. וכך גם מצב הרוחניות בעולם. אך גורדייף אומר ככל שהאנושות נמצאת יותר למטה אתה יכול להשתמש במומנטום לעלות יותר למעלה. מעולם לא היה כל כך בעייתי, מעולם לא היה כל כך קשה, ומעולם אי אפשר היה להגיע ליותר למעלה מאשר עכשיו.
ועתה לתשובה בקשר לשאלה ששאלת בתחילת השיחה: רוב בני האדם אבודים מבחינת הגשמה תודעתית ושחרור הנפש. ואני לא מאמין שיוכלו לפתח את עצמם. כדי לפתח תודעה אתה צריך נפש בקליבר מסוים ולרוב האנשים אין את זה והם גם יתנגדו לזה. אנשים השמידו אנשים שהראו לאנושות היכן הם מצויים עקב העדר התודעה ולכן לא רק שאין מה לתרום לאנושות אסור לתרום לאנושות כי האנושות לא רוצה שיתרמו לה. וזה רק יכול לסכן את התורם…

מאושר ומעובד על ידי גבריאל רעם, 18.6.2008

פורסם בקטגוריה אודות התודעה, דיאלוגים, חוקים קוסמיים, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>