מעורבות ריגשית כהתמכרות (מתוך שיחה).

 

מתוך שיחה על: איך להגן על עצמך מפני השפעות שיכולות להוריד אותך למטה:
צריך להבין כי כל העולם מחולק לרמות: גבוהות ונמוכות. וכל עניין השיחות או הפגישות הללו, הוא לעלות ברמה. למעשה, זה כל שאדם יכול לעשות, זה להתחמק מן הרמה הנמוכה ולברוח אל הרמה הגבוהה. זה כל העניין כולו.
ויש אנשים ואירועים שיכולים להוריד אותנו ברמה, בכך שיעשו אותנו כועסים, נעלבים, או בקיצור: מעורבים רגשית.
כך שיש דברים מן העולם החיצון שמאיימים לחדור פנימה ולקלקל מצב נפשי של שקט או כל מצב גבוה שהוא. לשם הגנה על מצב נפשי צלול או גבוה, מפני חדירות של משהו גס וכו' – ניתן להיעזר בדמיון מודרך. ניתן לדמיין בלון כחול עוטף אותך. בלון כחול או מגן כחול, אתה נתון בתוך בועה כחולה.
אפשר לעשות את זה לפני שפוגשים מישהו שאולי יכול לגרום לנו להיכנס למצב לא טוב מבחינה נפשית. אבל אם אתה במצב לא טוב מבחינת מיקום הנפש שלך בגוף – אז אין טעם שתעשה את זה, כלומר אתה רק עושה את זה רק כשיש לך על מה להגן. ואז אתה יכול לעשות את זה בכל מיני דרכים. אתה יכול לדמיין שאתה נימצא בבועת זכוכית ושופכים עליך צבע כחול, או שאתה עוטף את עצמך במין יריעה כחולה. או שיש איזה שהיא מחיצה שקופה חלולה עם דופן כפולה מסביב לך שאתה שופך לבפנים מים כחולים. אבל מה שחשוב זה לעשות לזה עוגן . לעגן את זה בתנועה מסוימת. כלומר לעשות איזושהי תנועה גופנית בזמן שאתה מדמיין את זה. ואחר כך פשוט לעשות את התנועה הגופנית. והבלון הכחול יתרחש לבד.
אז מתי צריך לעשות את זה? ובכן, בוא נגיד שישנם אנשים שאתה יודע שהם הולכים לעשות אותך מעורב רגשית. כי זה לרוב לא קורה לך עם אנשים שאתה לא מכיר. זה קורה לך עם אנשים שיש לך דין ודברים אתם, למרות שזה יכול לקרוא עם מישהו בקפיטריה, שאתה בא לשלם והוא צועק עליך, זה גם יכול לקרות. אז קודם כל כשאתה מתקרב לבן אדם כזה, יש כמה דברים שאתה יכול לעשות, אז קודם כל ממש לדמיין, לעשות דמיון מודרך. לדמיין שאתה מתקרב לבן אדם עם הגב שלך. כלומר הגב הוא אזור בולם שלא קולט דברים. כשאני אומר לדמיין צריך להתמקד בחמשת החושים. לא תמיד אפשר להתמקד בכולם, אבל אתה מסובב את הגב אז תנסה באמת לראות את הגב, לראות את הבגד שאתה חובש, לחוש את הגב שלך. ממש לעשות את זה כמה שיותר פלסטי ומוחשי. יחד עם זה שאתה מסובב את הגב דמיין שאתה משלב את הידיים והרגליים. כל אלה הם סימבולים שאתה סוגר את עצמך, בכל פעם תעשה את הסימן של העוגן שיעשה את זה יותר חזק.
דרך נוספת, דמיין ששער ברזל ענקי ניסגר בינך לבין הבן אדם. את כל מה שיוצא ממנו – דמיין כמין חצים שחורים אדומים כאלה, שפוגעים בשער וחוזרים חזרה אליו. ממש סגור לגמרי. אם זה בן אדם שאתה עוד יותר רגיש אליו, אז לא מספיק שער אחד, שים כמה שערים.
ב': אין לך מושג כמה זה עוזר
גבריאל : לחשיבה יש כוח, במיוחד למחשבה מדומיינת, למחשבה עם צורה, תמונות.
אז זה לגבי מגננות, להיות סגור כלפי הבן אדם, לא לתת לו להיכנס אליך. ואם יש לו כוונות רעות כלפיך
פה אנחנו נמצאים בקטע של דמיון מודרך, אתה לא עושה שום דבר רע, אתה בסך הכול מוציא ממך כוחות כדי לאזן השפעות שליליות. זו לא תוקפנות, זו מגננה. אתה לא בא לתקוף את הבן אדם.
אני מדבר על ליצור מחיצה בינך לבין מה שיכול לגרום לך למשבר נפשי, וכמה שיותר מראש יותר טוב.
ועתה לשלב הבא.
מה קורה אם בכל זאת לא הצלחת ליצור מחיצה ואתה נפגע? ובכן ברגע שבן אדם פוגע בך אתה יכול לדמיין שאתה יוצא מן הגוף, ומתבונן בעצמך ובאדם מבחוץ, דרך הכתף. ואז זה לא פוגע בך, אתה נימצא בחוץ, השארת רק את המעטפת.
המטרה העיקרית זה לא להיות מעורב רגשית, לחסום את הביאה של זה, ואם זה לא עוזר, תנסה 'לצאת מעצמך', ואתה לא נימצא שם כדי לספוג את הכדורים. ואתה אומר "אני רואה שהוא פוגע בש' " וכל הדברים האלה. אתה לא מעורב!
עד כאן שני שלבים, אך יש גם שלב שלישי.
השלב הראשון הוא לבלום את הפגיעה בך או מרחוק. על ידי הקמת שער מדומיין. אם זה לא עוזר בא השלב השני, שהוא לצאת מחוץ לעצמך. ואם גם זה לא עובד, בא השלב השלישי, והוא לנסות להוריד את מוקד הפגיעה הרגשית כלפי מטה.
ברגע שזה ניכנס פנימה אז להוריד את זה כמה שיותר למטה. אתה צריך להיות מודע איפה בגוף זה פוגע בך. אם זה פוגע בחזה ובאזור הצוואר, זה לא טוב. זה האזור הכי גרוע שזה יכול להיות. עוד יותר גרוע מזה זה שאתה מקבל את הבומבה בראש. כלומר יש מקומות מסוימים שזה מתפוצץ בך. עכשיו ככול שזה מתפוצץ יותר נמוך ככה אתה יותר בשליטה. וברגע שאתה מרגיש שזה קורה, קח את זה וזרוק את זה למטה. ואז אתה מצליח לגרום להתפוצצות להיות כמה שיותר נמוך.
ב': לאן לזרוק את זה למטה?
גבריאל : לרגליים. כי ברגע שזה ברגליים יש לך FLASHING OUT אוטומטי מהרגליים כלפי מטה. אתם צריכים להבין, מהמותניים למטה זה מערכת של ניקוז. אתם צריכים לדחוף את זה למערכת הניקוז.
צריך להגיע למצב שברגע שאתה מקבל את השוק למשל בפי הטבעת, אתה כבר יודע שזה לא ישפיע. ברגע שאתה מקבל את זה בחזה, אתה אמור לדעת שזה כבר בתוך המערכת. וצריך להבין שמעורבות רגשית מתרחשת במקום ספציפי בגוף. אתם צריכים לדאוג לזה שזה יקרה כמה שיותר נמוך.
ח': אנחנו יכולים לדאוג לזה?
גבריאל : כן, אתה פשוט דוחף את זה למטה. ברגע שזה מתגבש זה כבר מאוחר מידי. אתה צריך לדחוף את זה כמה שיותר מוקדם. בוא נגיד שאתה פוגע בי, אז אני אומר לעצמי, ח' הולך לפגוע בי, ואז אני לוקח ומתמקד בבטן. ואני לוקח את מה שאתה אומר לי באזור הבטן ודוחף למטה.
ח': למה אתה לוקח?
גבריאל : אני אשתדל קודם כל לא לקחת. אם אני יכול לדחות את זה, אז לא אקח את זה.
דרך אחרת זה לדחוף את זה לכיוון הגב או להפנות לזה את הגב ועל זה כבר דיברתי.
ב': זה לא עושה כאבי גב אחר כך?
גבריאל : כן, לכן עדיף להפנות לזה את הגב. או לדחוף למטה.
נ': זה לא עושה בעיות שתן אחר כך?
גבריאל : אבל זה בדיוק זה, שהשתן והצואה נועדו לתהלך רעלים.
ש': מה יש בזה שמישהו אומר לך משהו שפוגע בך?
גבריאל : משהו אישי. אנחנו נורא אישיים ביחס לעצמנו. אם מישהו אומר לך משהו אישי, זה כמו מן פגז כזה שהוא מכויל למטרה. יש על זה את השם שלך. נגיד יש מישהו שאומר ש' הוא מניאק, סתם בתור דוגמא, אתה ש' ואתה רגיש לכול דבר שקשור לש'. ומישהו אומר משהו שקשור לש', מיד כולך מתחיל לרטוט, ואז הטיל אומר, אהה יש סימן, ובום. ככל שאדם מזדהה עם עצמו, אושרו, כאבו וכו' כך הוא יפגע יותר. ולכן אם אתה תצא מעצמך תוכל תפחית את ההזדהות, ולא תספוג את זה כל כך.
הנה דוגמה: "ש' אני יכול להגיד לך משהו על עצמך?" ברגע שמישהו אומר את זה, אתה הופך עצמך ללוח מטרה וכל מה שכואב בך מתמקד מוכן לקראת המעורבות הרגשית הבאה. וזה מצחיק, כי אתה פשוט יושב שם, מוכן כל כולך לקלוט פגז. לרב כשמישהו בא לפגוע בנו, אנו כל כולנו נמצאים שמה, "כנס בי".
בפעם הבאה כשמישהו בא ואומר לך, 'שמע אני רוצה לדבר אתך' ואתה מרגיש שאתה במצב לא טוב,
אתה יכול להגיד לו: 'אני כרגע לא רוצה לדבר על זה', או לעקוף את הנושא. כלומר להיות חכם.

פורסם בקטגוריה אודות דרך התודעה, דיאלוגים, מונחים ומושגים, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>